קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
נשבע לכם, לפני חודש לא ידעתי מה זה קינואה. חשבתי שזה איזה סוג של אבן חן או משהו. ואז הגיעה הדייט הגורלי עם נועה.
הריח העשיר של תבלינים ממלא את האוויר כשאני נכנסת לביתה של פאטמה בכפר הדרוזי פקיעין. היא עומדת במטבח הקטן, ידיה המיומנות רוקדות מעל סיר גדול.
זה היה קיץ של ניחוחות מתוקים, חום כבד באוויר והקולות המוכרים של חוף הים התל-אביבי. דווקא אז, בין החול הדביק של אחרי הים לבין ארוחת
יש משהו מנחם במיוחד בפירה תפוחי אדמה, וזה לא רק בגלל המרקם הרך והחמאה הנמסה בה. זה מזכיר לי את שבתות החורף בירושלים, כשהרוח הקרה
"כשהייתי סטודנטית באתונה, הסלט היווני היה הדבר הראשון שלמדתי להכין. לא מהספרים או מהאינטרנט – אלא מקירה, בעלת הטברנה הקטנה מתחת לדירה שלי.
בכל
הייתי בת שמונה כשביקרתי לראשונה בהונגריה. נחתנו בשדה התעופה של בודפשט ביום סגרירי של סתיו, ונסענו ישר לביתה של סבתא אווה. היא חיכתה לנו בדלת,
טוב, אז בואו נדבר על שעועית מש. כן, כן, אני יודע מה אתם חושבים – עוד מתכון משעמם של קטניות. אבל חכו רגע, יש פה
יום שישי בצהריים, החום בחוץ בלתי נסבל ואני תקוע בבית בלי מזגן. מה עושים? קפה קר, ברור. אבל לא סתם קפה קר, אלא כזה שיעיף
הייתי סטודנט טרי בירושלים, רחוק מהבית ומהמטבח של אמא. יום אחד, אחרי מבחן קשה במיוחד, חזרתי לדירת הסטודנטים המוזנחת שלי, רעב ומותש. פתחתי את המקרר