קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
כשהייתי בטיול בדרום סין, פגשתי את לי, בעל דוכן קטן בשוק המקומי. הוא מכר קומקומי תה וריבות ביתיות. בין השיחה על ישראל והמזרח התיכון, העיניים
זה היה קיץ של ניחוחות מתוקים, חום כבד באוויר והקולות המוכרים של חוף הים התל-אביבי. דווקא אז, בין החול הדביק של אחרי הים לבין ארוחת
רגע, אני חייב לספר לכם על המופלטה המטורפת שהכנתי אתמול. זה התחיל כשהחברה שלי רצתה להפתיע את ההורים שלה עם ארוחת בוקר מרוקאית אותנטית. אני,
נשימה עמוקה. ריח מתוק של שמרים ודבש ממלא את המטבח. אני עוצמת את עיניי לרגע, וכאילו בקסם אני חוזרת 30 שנה אחורה, לבית סבתא רבקה
יאללה, בואו נדבר על דונאטס. אז ככה, הכל התחיל כשהייתי בטיול בארצות הברית עם החבר'ה. היינו בניו יורק, עיר שלא ישנה, ואנחנו בקושי ישנו גם.
בואו נדבר על דובשניות, או כמו שסבתא שלי קוראת להן – עוגיות דבש. זה מתחיל בריח המתוק שממלא את הבית ברגע שאת פותחת את התנור.
הייתי בת 12 כשסבתא שלי לימדה אותי להכין מרק מינסטרונה. זה היה באמצע החורף, בדירה הקטנה שלה בחיפה. הרוח יללה בחוץ, וסבתא החליטה שזה הזמן
יאללה, בואו נדבר על חרוסת. אני זוכר את הפעם הראשונה שהכנתי אותה לבד, ממש לפני הסדר. הייתי סטודנט בירושלים, רחוק מהבית, והחלטתי להפתיע את החברים
לפני כמה שנים טסתי לארגנטינה עם החברה הכי טובה שלי, נועה. היינו בטיול תרמילאים כזה, מטורף לגמרי. יום אחד הגענו לאיזו חווה קטנה באמצע שום