קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
החיים שלי השתנו בגלל בריוש. נשמע מוגזם? תנו לי לספר לכם.
הכל התחיל כשהייתי סטודנט בפריז. הייתי בטוח שאני יודע הכל על אוכל צרפתי, אבל
הסיפור שלי עם הספייסי מיונז התחיל ביום שישי אחד כשהכול פשוט השתגע. הייתה זו הפעם הראשונה שהחלטתי לארח את כל החבר'ה בערב המבורגרים וצ'יפס. הם
רגע, אתם בטוחים שאתם רוצים לשמוע על הפעם שהכנתי דג אמנון? טוב, אל תגידו שלא הזהרתי אתכם.
זה התחיל כמו כל יום שישי רגיל. אמא
סבתא שלי תמיד אמרה שבלינצ'ס זה לא סתם אוכל, זה אהבה עטופה בבצק דק. ואני? הייתי בטוח שזה סתם מתכון מיושן שאף אחד כבר לא
טוב, אז בואו נדבר על שעועית מש. כן, כן, אני יודע מה אתם חושבים – עוד מתכון משעמם של קטניות. אבל חכו רגע, יש פה
החיים שלי השתנו בתחילת הקורונה. זה קרה ביום שהחלטתי להקים גינת ירק במרפסת הקטנה שלי בתל אביב. בין עציצי התבלינים והעגבניות השרי, שתלתי גם אפונה
יום אחד, כשהייתי סטודנטית צעירה וחסרת ניסיון במטבח, החלטתי להפתיע את החבר'ה בקומונה עם עוגת ביסקוויטים. זה נשמע פשוט, לא? טעות!
התחלתי בהתלהבות, מסדרת
תכלס, רוזלך זה לא סתם עוגיות. זה מסע בזמן לילדות שלי, לסבתא רוזה ולריח המתוק שהיה ממלא את הבית שלה בכל יום שישי.
הייתי
ערב שבת בבית משפחה תימנית אי שם בפתח תקווה, קצת אחרי קום המדינה. הקטנים משחקים בפינת הסלון, והסבתא מנפנפת מעל הסיר הגדול של מרק תימני