קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הריח של הקובה חמוסטה תמיד מחזיר אותי לילדות. סבתא שלי, שעלתה מעיראק בשנות החמישים, הייתה מכינה את המנה הזאת בכל חג. זוכר איך הייתי יושב
כשהייתי בטיול בדרום סין, פגשתי את לי, בעל דוכן קטן בשוק המקומי. הוא מכר קומקומי תה וריבות ביתיות. בין השיחה על ישראל והמזרח התיכון, העיניים
הייתי בן 14 כשאבא שלי החליט שהגיע הזמן שאתחיל לעבוד בחופש הגדול. תפס לי ג'וב במתחם הלונה פארק בתל אביב, למכור תירס חם לילדים ולהורים
טוב, אז בואו נדבר על טבית. זה לא סתם עוד מתכון, זה כמעט דת בבית שלנו. סבתא שלי, שעלתה מעיראק בשנות ה-50, הייתה מכינה את
חייב להודות, בהתחלה לא הייתי בטוח בכלל לגבי הארטישוק הירושלמי הזה. זה נשמע לי כמו איזה ירק מוזר שסבתא שלי הייתה מכינה פעם בשנה בחגים.
ימי הולדת תמיד היו עניין רציני אצלנו במשפחה. אמא שלי, שהיא מלכת העוגות, תמיד הקפידה להכין עוגה מיוחדת לכל אחד מאיתנו. אבל השנה, כשהגיע יום
חבר'ה, אתם לא מבינים כמה הצילה אותי עם העוגה הבחושה הזאת. אז ככה, הייתי בלחץ טירוף לפני הדייט הראשון עם מיכל. רציתי להרשים אותה עם
אני לא יודע מה איתכם, אבל כשאני חושב על ארוחת בוקר, לרוב התמונה שעולה בראש היא של משהו קליל: אולי חביתה, יוגורט עם גרנולה או
ערב שבת בבית משפחה תימנית אי שם בפתח תקווה, קצת אחרי קום המדינה. הקטנים משחקים בפינת הסלון, והסבתא מנפנפת מעל הסיר הגדול של מרק תימני