קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
יום שישי בערב, ואני עומדת במטבח עם הווק המהביל. הבית מלא בריחות של שום חריף, צ'ילי אדום קצוץ, ושמן בוטנים לוהט. איך זה תמיד קורה?
יאללה, בואו נדבר על דונאטס. אז ככה, הכל התחיל כשהייתי בטיול בארצות הברית עם החבר'ה. היינו בניו יורק, עיר שלא ישנה, ואנחנו בקושי ישנו גם.
איזה מן ילד הייתי, תמיד רציתי רק בייגלה. אמא שלי הייתה מבשלת את הארוחות הכי טעימות בעולם, אבל אני? רק בייגלה. זה היה הסנק המועדף
הייתי בת 12 כשסבתא שלי לימדה אותי להכין מרק מינסטרונה. זה היה באמצע החורף, בדירה הקטנה שלה בחיפה. הרוח יללה בחוץ, וסבתא החליטה שזה הזמן
כשזה מגיע לוויסקי סאוור, מדובר על קלאסיקה שיכולה לקחת אותנו אחורה בזמן, בדיוק כמו שוט של ויסקי איכותי בחורף קר. אז בואו נספר לכם סיפור
הריח של מרק הקוסקוס של סבתא תמיד היה מזכיר לי את הבית. כילדה, הייתי רצה לסבתא כל יום שישי אחרי בית הספר, יודעת שהסיר הגדול
אז ככה, אוזני המן זה לא רק עוגיות, זה פשוט הזיכרון הכי מתוק שיש לי מהילדות. כל שנה, לקראת פורים, סבתא שלי הייתה מזמינה את
כדורי הזיתים הקטנים האלה מזכירים לי את הסיפור של השכנה שלנו, אסתי. זה התחיל כששמעה אותי מתלונן על זה שכל מה שאני מכינה נעלם ברגע
הכל התחיל כשסבתא שלי החליטה להעביר לי את המתכון המשפחתי לפאי לימון. זה היה בדיוק אחרי שעברתי דירה, והמטבח החדש שלי היה עדיין ריק מכלים.