קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
יש משהו מנחם במיוחד בפירה תפוחי אדמה, וזה לא רק בגלל המרקם הרך והחמאה הנמסה בה. זה מזכיר לי את שבתות החורף בירושלים, כשהרוח הקרה
התחלתי את הסיפור הזה בפגישה מקרית עם הטעם המופלא של כדורי השוקולד הישראליים, כשמצאתי את עצמי ביום קיץ לוהט במרכז תל אביב, מחפש אחר מפלט
נראה לי שכולנו מכירים את הסיפור הקלאסי של הילד שמסרב לאכול ירקות, נכון? טוב, אז אני הייתי הילד הזה. אבל במקום ירקות, הייתי בררן לגבי
אז מה, אתם מכירים את הסיפור על איך הקרוטונים הצילו לי את הדייט? זה היה לפני שנתיים, בדיוק כשהתחלתי לצאת עם דנה. רציתי להרשים אותה
תארו לכם שולחן יום שישי בבית של סבתא איילה, בשכונה המעורבת של תל אביב. הדלתות פתוחות, השכנים נכנסים ויוצאים כמו במשפחה אחת גדולה. על השולחן,
זה התחיל לפני שנתיים, כשהתארחתי אצל חבר שלי דניאל בברצלונה. הוא כבר חי שם חמש שנים, מנהל מסעדה קטנה בגותיקו. נכנסתי למטבח שלו וראיתי אותו
יום שישי בצהריים, החום בחוץ בלתי נסבל ואני תקוע בבית בלי מזגן. מה עושים? קפה קר, ברור. אבל לא סתם קפה קר, אלא כזה שיעיף
יש את המנות האלו, אלה שמביאות איתן את הרגע הזה שבו כולם משתתקים לרגע, מרוכזים במנה, ואז מתחילים הגניחות הקטנות של הנאה. עוגת מוס שוקולד
חמאה מבעבעת על מחבת לוהטת במטבח הקטן של סבתא ורוניקה. עמדתי שם, ילדה קטנה בת שש, מביטה בעיניים פעורות כיצד ידיה המיומנות של סבתא רוקדות