קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
ריח מתוק של בצק טרי ממלא את הרחוב הצר בלב הרובע הלטיני של פריז. אני עוצרת ליד דוכן קרפים קטן, מוקסמת מהתנועות המהירות והמיומנות של
הייתה זו אחת מאותן שבתות מוחרות בבוקר, כשהשמש קורצת מבחוץ, ואני מוצא את עצמי במטבח, מנסה להחיות את מסורת משפחתית ישנה. זה היה רעיון של
אז ככה, אני חייבת לספר לכם על הניוקי המטורף שהכנתי בשבוע שעבר. זה התחיל כשחברה שלי מאיטליה באה לבקר, והיא התעקשה שנכין ניוקי ביחד. אמרתי
יאללה, בואו נדבר על חרוסת. אני זוכר את הפעם הראשונה שהכנתי אותה לבד, ממש לפני הסדר. הייתי סטודנט בירושלים, רחוק מהבית, והחלטתי להפתיע את החברים
טוב, אז בואו נדבר על טבית. זה לא סתם עוד מתכון, זה כמעט דת בבית שלנו. סבתא שלי, שעלתה מעיראק בשנות ה-50, הייתה מכינה את
יום שישי בצהריים, החום בחוץ בלתי נסבל ואני תקוע בבית בלי מזגן. מה עושים? קפה קר, ברור. אבל לא סתם קפה קר, אלא כזה שיעיף
הריח של לחם טרי תמיד מחזיר אותי לילדות. סבתא שלי הייתה אופה לחם כל שישי, והבית היה מתמלא בניחוח המשכר הזה. הייתי מגיע אליה אחרי
בוקר אחד התעוררתי עם חשק עז לפרנץ' טוסט. זה היה אחרי לילה ארוך של לימודים לבחינה, והגוף שלי צרח על קצת פינוק. אז החלטתי לפנק
בתחילת הסתיו, כשעלים צהובים מתחילים לנשור והקרירות מבקיעה את החום של הקיץ, תמר שמה לב שהיא מרגישה פחות נינוחה ופחות מתלהבת. זה היה האות שהגיע