קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
זהו מתכון לקוקיז שלא רק שימלא את הבית בריח מתוק ומשגע אלא גם ייקח אתכם למסע היסטורי קצר אל נבכי העיר הגדולה – ניו יורק.
אתמול בלילה, בשעה לא הגיונית, מצאתי את עצמי עומד במטבח עם קערה ענקית של בצק אפור ומבעבע. למה? כי החלטתי שאני חייב להכין אינג'רה. כן,
הסיפור על פנקייקס אמריקאיים תמיד מזכיר לי שבתות בבוקר בבית של סבתא אסתר בתל אביב, כשהיינו מתכנסים כולנו – בני דודים, דודות והורים, ומחכים לריח
"אמא, אמא! תעשי וופל בלגי!" הקריאה הזאת מהדהדת בדירה שלנו כל שבת בבוקר, כמו פזמון חוזר של שיר ילדים מעצבן. אני, שרון, אמא לשלושה ילדים
זוכרים את הימים הראשונים של הקורונה? כשכולם התחילו לאפות חלות ולהכין לחם מחמצת? טוב, אני החלטתי ללכת על משהו אחר לגמרי – קציצות ירק. למה?
תמיד חשבתי שרוגלך זה מאפה של סבתות, עד שהגעתי לדייט עם בחורה מדהימה בבית קפה תל אביבי. היא הזמינה רוגלך עם הקפה, ואני הסתכלתי עליה
אני חייב להודות – הייתי מהספקנים הגדולים כשחבר שלי טל התעקש להזמין אותי למסעדה יפנית חדשה בתל אביב. המלפפונים האסייתיים האלה נשמעו לי כמו עוד
הריח של חלת השבת תמיד מזכיר לי את סבתא שלי. היא הייתה אלופה בלהכין חלות, ותמיד הייתה מזמינה אותי לעזור לה ביום שישי. הייתי מגיע
היה זה מוצ"ש, האורחים התפזרו, והבית חזר לשקט הנעים שלו. ידענו שזה הזמן להכין את הקינוח הקטן שתמיד עושה את ההבדל – מיני עוגות גבינה