קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הלילה ההוא בריו דה ז'נרו היה חם במיוחד. ישבתי במסעדה קטנה בקופקבנה, מזיע ומותש אחרי יום ארוך של טיולים. הברמן המקומי, פדרו, הבחין במבט המיואש
נראה לי שכולנו מכירים את הסיפור הקלאסי של הילד שמסרב לאכול ירקות, נכון? טוב, אז אני הייתי הילד הזה. אבל במקום ירקות, הייתי בררן לגבי
תשמעו, אני חייב לספר לכם על הלזניה הזאת. זה התחיל כשהחברה שלי הזמינה את המשפחה שלה לארוחת שישי. היא רצתה להרשים, אז החלטנו על לזניה.
הריח של בטטות אפויות תמיד מעיר בי זיכרונות מהחורף הראשון שלי בתל אביב. הייתי סטודנטית צעירה, רחוקה מהבית בצפון, ומתגעגעת נורא לאוכל של אמא. יום
תירס זה החיים, נכון? אבל לא תמיד זה היה ככה. פעם חשבתי שתירס זה משעמם, עד שהגעתי לטיול השנתי בכיתה י'. היינו באמצע מסלול בגליל,
עוגת תותים היא סוג של געגוע לאביב בשבילי. הכל התחיל לפני שנתיים, כשהייתי בטיול בצפון עם החברים. עצרנו במושב בגליל לקטיף תותים, ואני, שתמיד חשבתי
זוכרים את הלחץ של החתונה? אז תארו לכם שזה קורה שבוע לפני. הייתי באמצע הכנות אחרונות כשפתאום אחותי מתקשרת בהיסטריה – הקייטרינג ביטל ברגע האחרון!
"כשהייתי סטודנטית באתונה, הסלט היווני היה הדבר הראשון שלמדתי להכין. לא מהספרים או מהאינטרנט – אלא מקירה, בעלת הטברנה הקטנה מתחת לדירה שלי.
בכל
אני זוכרת את הפעם הראשונה שאבא שלי החליט להכין לנו המבורגרים ביתיים. לא סתם המבורגר – גורמה. הוא התעקש שזה לא יהיה עוד סתם "בשר