קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
ערב שישי אחד, כשהייתי סטודנטית צעירה בירושלים, החלטתי להזמין את החברים שלי לארוחת ערב. רציתי להרשים, אבל הייתי תפרנית בטירוף ולא היה לי מושג מה
רגע, תעצמו עיניים. דמיינו את ערב ראש השנה: כל המשפחה יושבת סביב השולחן הארוך, המפה הלבנה נפרשת, והעיניים מצפות לארוחה העיקרית. האוויר מלא בריחות מתוקים
כדורי הזיתים הקטנים האלה מזכירים לי את הסיפור של השכנה שלנו, אסתי. זה התחיל כששמעה אותי מתלונן על זה שכל מה שאני מכינה נעלם ברגע
נראה לי שכולנו מכירים את הסיפור הקלאסי של הילד שמסרב לאכול ירקות, נכון? טוב, אז אני הייתי הילד הזה. אבל במקום ירקות, הייתי בררן לגבי
יום שישי רגיל לחלוטין בשוק לוינסקי, כשסבתא שושנה משכה אותי לדוכן קטן שלא הכרתי. "פה," היא אמרה בנחרצות, "תטעם את הפלאפל הכי טוב בתל אביב."
הייתי בטוח שאני הולך להרוס את ארוחת יום ההולדת של אשתי, ובמקום זה גיליתי את המנה שהפכה אותי לכוכב המטבח של המשפחה.
הכל התחיל כשרציתי
תמיד חשבתי שעוגיות זה מתוק, אבל החיים לימדו אותי שיש גם אופציה מלוחה. הכל התחיל כשהגעתי לדירה החדשה בתל אביב, עייף ורעב אחרי יום מפרך
טוב, אז מה אני אגיד לכם? זה התחיל כמו כל יום רגיל בשבת בצהריים. אני וחברה שלי רצינו להכין משהו קליל לארוחת צהריים, אז החלטנו
אני זוכר את הפעם הראשונה שהריח של מפרום מילא את הבית. זה היה ערב שבת חורפי, כזה שהרוח קרה ואפילו לדרוך על הרצפה נשמע כאילו