קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
תראו, דג מושט מרוקאי תמיד מזכיר לי את הימים שבהם הכל התחיל במטבח של סבתא מרים. היא עמדה שם במטבח הקטן שלה ביפו, עם הסירים
ריח עשן קל מילא את האוויר כשפתחתי את מכסה הגריל. הלהבות הכתומות ריצדו מתחת לרשת הלוהטת, מזכירות לי את הפיצריה הקטנה בפירנצה שבה התאהבתי בפיצה
נראה לי שכולנו מכירים את הסיפור הקלאסי של הילד שמסרב לאכול ירקות, נכון? טוב, אז אני הייתי הילד הזה. אבל במקום ירקות, הייתי בררן לגבי
תגידו, יש לכם מושג איך פאד תאי הפך להיות המנה הלאומית של הג'פניקה? טוב, אולי זה קצת מוגזם, אבל תנו לי לספר לכם איך זה
השיחה הראשונה על קיצ'רי התחילה כשהייתי בצבא, בדיוק כשחזרתי מסיור לילה מתיש. רמי, החובש הבגדדי של הפלוגה, ראה אותי גורר את עצמי למיטה בלי לאכול
הכל התחיל בערב גשום בירושלים, כשהחלטתי להזמין את החברים לארוחת בוקר שישי. רציתי להרשים אותם עם משהו מיוחד, ונזכרתי בקובנה המפורסמת של ליטא – הלחם
אני זוכר את הפעם הראשונה שהריח של מפרום מילא את הבית. זה היה ערב שבת חורפי, כזה שהרוח קרה ואפילו לדרוך על הרצפה נשמע כאילו
יאללה, בואו נדבר על מוקפץ ירקות. אז ככה, לפני שבוע הייתי אצל סבתא שלי, אתם יודעים, הסבתא הזאת שתמיד אומרת שאני רזה מדי ומנסה להאכיל
המתכון של עוגיות מגולגלות עם ממרח תמרים הוא לא סתם עוד מתכון – הוא מחזיר אותנו ישירות לימי הילדות, למטבח של סבתא, כשהשבת מתקרבת והריחות