קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הייתי בת שמונה כשביקרתי לראשונה בהונגריה. נחתנו בשדה התעופה של בודפשט ביום סגרירי של סתיו, ונסענו ישר לביתה של סבתא אווה. היא חיכתה לנו בדלת,
הייתי בדיוק באמצע אימון כושר כשפתאום התחשק לי משהו מתוק. אבל מה, לבגוד בתזונה? לא בא בחשבון. אז התחלתי לגלגל רעיונות איך לשלב בין הטעים
בתחילת הסתיו, כשעלים צהובים מתחילים לנשור והקרירות מבקיעה את החום של הקיץ, תמר שמה לב שהיא מרגישה פחות נינוחה ופחות מתלהבת. זה היה האות שהגיע
יש את המנות האלו, אלה שמביאות איתן את הרגע הזה שבו כולם משתתקים לרגע, מרוכזים במנה, ואז מתחילים הגניחות הקטנות של הנאה. עוגת מוס שוקולד
החיים שלי השתנו בתחילת הקורונה. זה קרה ביום שהחלטתי להקים גינת ירק במרפסת הקטנה שלי בתל אביב. בין עציצי התבלינים והעגבניות השרי, שתלתי גם אפונה
הריח של מרק הקוסקוס של סבתא תמיד היה מזכיר לי את הבית. כילדה, הייתי רצה לסבתא כל יום שישי אחרי בית הספר, יודעת שהסיר הגדול
הדבלה – הממתק הטריפוליטאי הזה, שכל טבילה שלו בסירופ דבש מזכירה את ההיסטוריה של המטבחים הצפון-אפריקאים, תמיד מחזיר אותי לזכרונות ילדות מבית סבתא. כל חג
תגידו, יש לכם מושג איך פאד תאי הפך להיות המנה הלאומית של הג'פניקה? טוב, אולי זה קצת מוגזם, אבל תנו לי לספר לכם איך זה
הסיפור על פנקייקס אמריקאיים תמיד מזכיר לי שבתות בבוקר בבית של סבתא אסתר בתל אביב, כשהיינו מתכנסים כולנו – בני דודים, דודות והורים, ומחכים לריח