קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
יש משהו מנחם במיוחד בפירה תפוחי אדמה, וזה לא רק בגלל המרקם הרך והחמאה הנמסה בה. זה מזכיר לי את שבתות החורף בירושלים, כשהרוח הקרה
נראה לי שכולנו מכירים את הסיפור הקלאסי של הילד שמסרב לאכול ירקות, נכון? טוב, אז אני הייתי הילד הזה. אבל במקום ירקות, הייתי בררן לגבי
ריח מתוק של שמן זית מחומם מילא את המטבח הקטן שלי בתל אביב. היה זה בוקר שבת שטוף שמש, והחלטתי להפתיע את בן זוגי עם
הכל התחיל כשסבתא שלי החליטה שהיא רוצה לעשות משהו מיוחד לארוחת שישי. היא תמיד הייתה אלופה בעוף בתנור, אבל הפעם היא רצתה להרשים. אז היא
השיחה הראשונה על קיצ'רי התחילה כשהייתי בצבא, בדיוק כשחזרתי מסיור לילה מתיש. רמי, החובש הבגדדי של הפלוגה, ראה אותי גורר את עצמי למיטה בלי לאכול
רגע, תעצמו עיניים. דמיינו את ערב ראש השנה: כל המשפחה יושבת סביב השולחן הארוך, המפה הלבנה נפרשת, והעיניים מצפות לארוחה העיקרית. האוויר מלא בריחות מתוקים
זוכרים את פופאי? הימאי המצויר עם הזרועות המנופחות שהיה דופק קופסת תרד ומרביץ לבלוטו? טוב, אז אני לא ממש הבנתי את העניין הזה עם התרד
תארו לכם שבת צהריים חמימה בתל אביב, יום חופש ספונטני שכולל טיול בשוק הכרמל. ליד אחד הדוכנים, אני נתקלת בבחור סקנדינבי שמוכר דגי סלמון מעושנים
מלוחייה היא אחת מהמנות שיכולה לחבר אתכם לרגעים קטנים במטבח המשפחתי, לא משנה מאיפה הגעתם. התבשיל הירוק והעמוק הזה מגיע עם סיפור שעובר מדור לדור,