קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הייתי במטבח, מול השיש, בדיוק כמו שסבתא הייתה כשהכינה לנו את הקציצות האגדיות שלה. תמיד עם הריח הזה של רוטב העגבניות העשיר, והאפונה הירוקה שמתחבאת
הייתה זו שעת אחר צהריים סתווית טיפוסית, כשאורנה נכנסה הביתה, רגליה עדיין ספוגות במים מהמטר שהפתיע אותה ברחוב. היא הורידה את הנעליים בכניסה, פרמה את
חבר'ה, אתם לא מבינים כמה הצילה אותי עם העוגה הבחושה הזאת. אז ככה, הייתי בלחץ טירוף לפני הדייט הראשון עם מיכל. רציתי להרשים אותה עם
הריח של הקובה חמוסטה תמיד מחזיר אותי לילדות. סבתא שלי, שעלתה מעיראק בשנות החמישים, הייתה מכינה את המנה הזאת בכל חג. זוכר איך הייתי יושב
יום שישי בערב, ואני עומדת במטבח עם הווק המהביל. הבית מלא בריחות של שום חריף, צ'ילי אדום קצוץ, ושמן בוטנים לוהט. איך זה תמיד קורה?
יאללה, בואו נדבר על מוקפץ ירקות. אז ככה, לפני שבוע הייתי אצל סבתא שלי, אתם יודעים, הסבתא הזאת שתמיד אומרת שאני רזה מדי ומנסה להאכיל
הריח של בטטות אפויות תמיד מעיר בי זיכרונות מהחורף הראשון שלי בתל אביב. הייתי סטודנטית צעירה, רחוקה מהבית בצפון, ומתגעגעת נורא לאוכל של אמא. יום
"כשהייתי סטודנטית באתונה, הסלט היווני היה הדבר הראשון שלמדתי להכין. לא מהספרים או מהאינטרנט – אלא מקירה, בעלת הטברנה הקטנה מתחת לדירה שלי.
בכל
טוב, אז מה אני אגיד לכם? זה התחיל כמו כל יום רגיל בשבת בצהריים. אני וחברה שלי רצינו להכין משהו קליל לארוחת צהריים, אז החלטנו