קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
לא הייתי מוכן למה שעמד לקרות כשנכנסתי לחנות המכולת הקטנה של סבתא מלכה בשכונת התקווה. הריח המוכר של תבלינים וירקות טריים קידם את פניי, אבל
הכל התחיל כשסבתא שלי החליטה להעביר לי את המתכון המשפחתי לפאי לימון. זה היה בדיוק אחרי שעברתי דירה, והמטבח החדש שלי היה עדיין ריק מכלים.
היה זה ערב קיץ לוהט, והחלטתי להזמין את החברים לארוחת שישי ספונטנית. רציתי להכין משהו קליל, אז שניצלים היו הבחירה המושלמת. התקשרתי לסבתא לשאול על
רגע, תעצמו עיניים. דמיינו את ערב ראש השנה: כל המשפחה יושבת סביב השולחן הארוך, המפה הלבנה נפרשת, והעיניים מצפות לארוחה העיקרית. האוויר מלא בריחות מתוקים
רעש הרחוב הדמשקאי חודר לדירה הקטנה שלנו, אבל אמא שלי לא שומעת כלום. היא שקועה לגמרי בהכנת העוואמה, כדורי הבצק המתוקים שהיו התשובה הקבועה שלה
אם יש משהו שמזכיר לי בית, זה עוגת וניל בחושה כזו שממלאת את כל הבית בריח חמים של חמאה ווניל מתוק. זה מסוג הריחות שאתם
זוכרים את הימים הראשונים של הקורונה? כשכולם התחילו לאפות חלות ולהכין לחם מחמצת? טוב, אני החלטתי ללכת על משהו אחר לגמרי – קציצות ירק. למה?
הייתי בן 8 כשסבתא שלי לימדה אותי להכין שניצל. זה היה יום שישי אחד, כשההורים שלי נסעו לחתונה של חבר מהעבודה. סבתא הגיעה לשמור עלינו,
היה זה מוצ"ש, האורחים התפזרו, והבית חזר לשקט הנעים שלו. ידענו שזה הזמן להכין את הקינוח הקטן שתמיד עושה את ההבדל – מיני עוגות גבינה