קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הייתם צריכים לראות את הפרצוף של אמא שלי כשהודעתי לה שאני עוזב את העבודה בהייטק ופותח מסעדה איטלקית. היא כמעט התעלפה במקום. אבל מה לעשות,
הסיפור על פנקייקס אמריקאיים תמיד מזכיר לי שבתות בבוקר בבית של סבתא אסתר בתל אביב, כשהיינו מתכנסים כולנו – בני דודים, דודות והורים, ומחכים לריח
ריח עשן קל מילא את האוויר כשפתחתי את מכסה הגריל. הלהבות הכתומות ריצדו מתחת לרשת הלוהטת, מזכירות לי את הפיצריה הקטנה בפירנצה שבה התאהבתי בפיצה
נמאס לי מהשווארמה המשעממת של הדוכן ליד הבית, אז החלטתי לקחת את העניינים לידיים ולהכין בעצמי. הלכתי לשוק לחפש בשר טרי, ופגשתי שם את סבתא
טוב, אז מה אני אגיד לכם? זה התחיל כמו כל יום רגיל בשבת בצהריים. אני וחברה שלי רצינו להכין משהו קליל לארוחת צהריים, אז החלטנו
הסיפור שלי עם הספייסי מיונז התחיל ביום שישי אחד כשהכול פשוט השתגע. הייתה זו הפעם הראשונה שהחלטתי לארח את כל החבר'ה בערב המבורגרים וצ'יפס. הם
יאללה, בואו נדבר על חצ'פורי. אני זוכר את הפעם הראשונה שהכנתי את זה, היה סיוט. הייתי בטוח שזה יהיה קלי קלות, אבל בסוף כמעט שרפתי
בכל פעם שאני מכינה חריימה, אני לא יכולה שלא להיזכר בסיפור שסבא שלי היה מספר, על איך סבתא עלתה לארץ ממרוקו עם שק קטן ובתוכו
אז ככה, בואו נדבר על טירמיסו. זה התחיל כשהייתי בטיול באיטליה עם החברה שלי, רותם. היינו בונציה, יושבים בבית קפה קטן וחמוד ליד התעלה. אני,