קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
תכלס, רוזלך זה לא סתם עוגיות. זה מסע בזמן לילדות שלי, לסבתא רוזה ולריח המתוק שהיה ממלא את הבית שלה בכל יום שישי.
הייתי
בואו נדבר על דובשניות, או כמו שסבתא שלי קוראת להן – עוגיות דבש. זה מתחיל בריח המתוק שממלא את הבית ברגע שאת פותחת את התנור.
הריח המשכר של סאוורברטן מילא את המטבח, מעורר בי זיכרונות מתוקים מביקורי האחרון בגרמניה. הייתי סטודנט צעיר לתואר שני, משוטט ברחובות מינכן בחופשת הסמסטר, כשנתקלתי
תשמעו, יש לי וידוי קטן להתוודות בפניכם – אני מכור למאפינס. כן כן, אתם קוראים נכון. זה התחיל מזה שהייתי ילד קטן וסקרן, תמיד מסתובב
ימי הולדת תמיד היו עניין רציני אצלנו במשפחה. אמא שלי, שהיא מלכת העוגות, תמיד הקפידה להכין עוגה מיוחדת לכל אחד מאיתנו. אבל השנה, כשהגיע יום
אז ככה, בואו נדבר על טירמיסו. זה התחיל כשהייתי בטיול באיטליה עם החברה שלי, רותם. היינו בונציה, יושבים בבית קפה קטן וחמוד ליד התעלה. אני,
נראה לי שכולנו מכירים את הסיפור הקלאסי של הילד שמסרב לאכול ירקות, נכון? טוב, אז אני הייתי הילד הזה. אבל במקום ירקות, הייתי בררן לגבי
יום אחד, כשהייתי סטודנטית צעירה וחסרת ניסיון במטבח, החלטתי להפתיע את החבר'ה בקומונה עם עוגת ביסקוויטים. זה נשמע פשוט, לא? טעות!
התחלתי בהתלהבות, מסדרת
הגעתי לבית של סבתא רחל בליל שישי, עייף אחרי שבוע ארוך. הריח של בשר מספר 5 מילא את הבית, וידעתי שמחכה לי ארוחה מטורפת. סבתא