קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
תשמעו, יש לי וידוי קטן להתוודות בפניכם – אני מכור למאפינס. כן כן, אתם קוראים נכון. זה התחיל מזה שהייתי ילד קטן וסקרן, תמיד מסתובב
זה היה קיץ של ניחוחות מתוקים, חום כבד באוויר והקולות המוכרים של חוף הים התל-אביבי. דווקא אז, בין החול הדביק של אחרי הים לבין ארוחת
תמיד חשבתי שאטריות ביצים זה סתם משהו שקונים מוכן בסופר. עד שיום אחד, בטיול בתאילנד, נתקעתי באיזו עיירה קטנה בצפון. הייתי רעב בטירוף, אבל כל
הראשונה שהכנתי אוסובוקו הייתה לדייט עם בחורה שפגשתי בטינדר. היא הייתה שפית והתעקשה שנבשל ביחד במקום לצאת למסעדה. אמרתי לה שאני יודע רק להכין שקשוקה,
בואו נדבר רגע על הקיץ הישראלי. אתם יודעים, הימים האלה שבהם אתה יוצא מהבית ומרגיש כאילו נכנסת לתוך תנור? כן, אלה. אז בדיוק באחד הימים
חמאה מבעבעת על מחבת לוהטת במטבח הקטן של סבתא ורוניקה. עמדתי שם, ילדה קטנה בת שש, מביטה בעיניים פעורות כיצד ידיה המיומנות של סבתא רוקדות
הריח של מי הוורדים והסוכר המבעבע על הכיריים מילא את המטבח, והחזיר אותי ישר לילדות. סבתא תמיד הכינה מלבי בחג השבועות, ואני הייתי יושבת על
אז ככה, אני חייבת לספר לכם על הניוקי המטורף שהכנתי בשבוע שעבר. זה התחיל כשחברה שלי מאיטליה באה לבקר, והיא התעקשה שנכין ניוקי ביחד. אמרתי
הכל התחיל בערב גשום בירושלים, כשהחלטתי להזמין את החברים לארוחת בוקר שישי. רציתי להרשים אותם עם משהו מיוחד, ונזכרתי בקובנה המפורסמת של ליטא – הלחם