קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
סבתא שלי תמיד אמרה שבלינצ'ס זה לא סתם אוכל, זה אהבה עטופה בבצק דק. ואני? הייתי בטוח שזה סתם מתכון מיושן שאף אחד כבר לא
הכל התחיל כשחזרתי הביתה אחרי יום עבודה ארוך ומתיש. פתחתי את המקרר ומצאתי חזה עוף בודד, שוכב שם כמו מסכן. החלטתי שהגיע הזמן לעשות משהו
הכל התחיל כשסבתא שלי החליטה שהגיע הזמן שאלמד להכין קובנה. אתם יודעים, הלחם הליטאי המתוק הזה שנראה כמו צמה ענקית. נו, אז באתי אליה הביתה,
זהו מתכון לקוקיז שלא רק שימלא את הבית בריח מתוק ומשגע אלא גם ייקח אתכם למסע היסטורי קצר אל נבכי העיר הגדולה – ניו יורק.
הסיפור על פנקייקס אמריקאיים תמיד מזכיר לי שבתות בבוקר בבית של סבתא אסתר בתל אביב, כשהיינו מתכנסים כולנו – בני דודים, דודות והורים, ומחכים לריח
הריח המשכר של סאוורברטן מילא את המטבח, מעורר בי זיכרונות מתוקים מביקורי האחרון בגרמניה. הייתי סטודנט צעיר לתואר שני, משוטט ברחובות מינכן בחופשת הסמסטר, כשנתקלתי
לא הייתי מוכן למה שעמד לקרות כשנכנסתי לחנות המכולת הקטנה של סבתא מלכה בשכונת התקווה. הריח המוכר של תבלינים וירקות טריים קידם את פניי, אבל
ערב שישי אחד, כשהייתי סטודנטית צעירה בירושלים, החלטתי להזמין את החברים שלי לארוחת ערב. רציתי להרשים, אבל הייתי תפרנית בטירוף ולא היה לי מושג מה
זה היה קיץ של ניחוחות מתוקים, חום כבד באוויר והקולות המוכרים של חוף הים התל-אביבי. דווקא אז, בין החול הדביק של אחרי הים לבין ארוחת