קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הריח של חלת השבת תמיד מזכיר לי את סבתא שלי. היא הייתה אלופה בלהכין חלות, ותמיד הייתה מזמינה אותי לעזור לה ביום שישי. הייתי מגיע
אני לא יודע אם אתם מכירים את הדבר הזה שנקרא תורמוס, אבל בשבילי זה הטעם של הילדות. כל קיץ, כשהיינו נוסעים לבקר את סבא וסבתא
כשאני חושב על המסייר – המנה הטריפוליטאית המסורתית של ירקות כבושים שמכניסים לכל ארוחה בדיוק את הקיק הנכון, אני נזכר בסיפור ישן שסבתא של חבר
טוב, אז מה אני אגיד לכם? זה התחיל כמו כל יום רגיל בשבת בצהריים. אני וחברה שלי רצינו להכין משהו קליל לארוחת צהריים, אז החלטנו
אז ככה, את לא תאמינו איזה סיפור יש לי על טורטיות. הכל התחיל כשהייתי בטיול בדרום אמריקה, בכפר קטן במקסיקו. הגעתי לשם אחרי טרמפים מטורפים
ניו יורק, העיר שלא נחה לרגע, מלאה בסודות – אבל הבייגל? זה לא סוד, אלא אגדה שנולדה מתוך הרחובות הצפופים של שכונות מהגרים יהודיות. יש
טוב, אז בואו נדבר על שעועית מש. כן, כן, אני יודע מה אתם חושבים – עוד מתכון משעמם של קטניות. אבל חכו רגע, יש פה
השעון מראה 6:30 בבוקר, והשמש מתחילה לפרוץ את קו הים מול חופי תל אביב. ברגעים כאלה, בדיוק כמו אז כשגרנו מול הים, תמיד ידענו –
זהו מתכון לקוקיז שלא רק שימלא את הבית בריח מתוק ומשגע אלא גם ייקח אתכם למסע היסטורי קצר אל נבכי העיר הגדולה – ניו יורק.