קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
תראו, דג מושט מרוקאי תמיד מזכיר לי את הימים שבהם הכל התחיל במטבח של סבתא מרים. היא עמדה שם במטבח הקטן שלה ביפו, עם הסירים
כשאשתי בהיריון מתקדם עם התאומים, הייתי צריך ללמוד להכין ארוחות מהירות. יום אחד, אחרי משמרת לילה מתישה בבית החולים, הגעתי הביתה והיא התחננה לנקניקיות. השעה
הייתה זו שעת אחר צהריים סתווית טיפוסית, כשאורנה נכנסה הביתה, רגליה עדיין ספוגות במים מהמטר שהפתיע אותה ברחוב. היא הורידה את הנעליים בכניסה, פרמה את
ביום חמישי אחד, כשחזרתי הביתה מהאוניברסיטה אחרי יום ארוך ומעייף, הרגשתי שהתאים לי משהו חם ומנחם. מזג האוויר היה קריר, והגשם שהיה על הסף נתן
הייתי בן 7 כשפעם ראשונה הביאו לנו "בַּדֵם אֶזְמֶסִי" היישר מאדריאנופול, הידועה היום כ-Edirne שבטורקיה. דוד שלי חזר משם אחרי נסיעה קצרה לכבוד חגיגה משפחתית,
ריח עדין של שום וריחן ממלא את המטבח הקטן שלי בתל אביב. אני מערבבת בעדינות את הרוטב המתקתק-חמצמץ בסיר, ולרגע אני חוזרת בזמן, לאותו קיץ
הריח של הקובה חמוסטה תמיד מחזיר אותי לילדות. סבתא שלי, שעלתה מעיראק בשנות החמישים, הייתה מכינה את המנה הזאת בכל חג. זוכר איך הייתי יושב
תפוחי אדמה מוקרמים. אין מנה שמחממת את הלב יותר בערב חורף קר. אבל מי היה מאמין שבזכותם אמצא את אהבת חיי?
הכל התחיל בערב גשום
רגע, אתם בטוחים שאתם רוצים לשמוע על הפעם שהכנתי דג אמנון? טוב, אל תגידו שלא הזהרתי אתכם.
זה התחיל כמו כל יום שישי רגיל. אמא