קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
אני זוכר את הפעם הראשונה שהריח של מפרום מילא את הבית. זה היה ערב שבת חורפי, כזה שהרוח קרה ואפילו לדרוך על הרצפה נשמע כאילו
אז ככה, בואו נדבר על טירמיסו. זה התחיל כשהייתי בטיול באיטליה עם החברה שלי, רותם. היינו בונציה, יושבים בבית קפה קטן וחמוד ליד התעלה. אני,
הריח של הבסבוסה של סבתא תמיד היה מעיר אותי בבוקר שבת. הייתי מתגנב למטבח, עוד בפיג'מה, ומוצא אותה רוכנת מעל התבנית, מטפטפת סירופ מתוק על
תשמעו, יש לי וידוי קטן להתוודות בפניכם – אני מכור למאפינס. כן כן, אתם קוראים נכון. זה התחיל מזה שהייתי ילד קטן וסקרן, תמיד מסתובב
יום שישי רגיל לחלוטין בשוק לוינסקי, כשסבתא שושנה משכה אותי לדוכן קטן שלא הכרתי. "פה," היא אמרה בנחרצות, "תטעם את הפלאפל הכי טוב בתל אביב."
הייתי בטוח שאני יודע הכל על אוסובוקו. כאילו, מי לא מכיר את המנה האיטלקית המפורסמת הזאת? אבל אז הגעתי לסדנת בישול של חיים כהן, והבנתי
בערב חורפי אחד, כשהרוח שרקה בחוץ והגשם טפטף על החלונות, החלטתי שהגיע הזמן להכין משהו חמים ומנחם. נזכרתי במתכון של גזר גמדי שסבתא שלי תמיד
הריח המשכר של סאוורברטן מילא את המטבח, מעורר בי זיכרונות מתוקים מביקורי האחרון בגרמניה. הייתי סטודנט צעיר לתואר שני, משוטט ברחובות מינכן בחופשת הסמסטר, כשנתקלתי
תשמעו, אני חייבת לספר לכם על הפעם שניסיתי להכין פלפלים ממולאים בפעם הראשונה. זה היה בדיוק אחרי שעברתי דירה, והחלטתי להזמין את החברים הכי טובים