קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
בואו נדבר על דובשניות, או כמו שסבתא שלי קוראת להן – עוגיות דבש. זה מתחיל בריח המתוק שממלא את הבית ברגע שאת פותחת את התנור.
הייתי בן 19, טירון טרי בצבא, כשהגעתי הביתה בפעם הראשונה אחרי חודש. אמא שלי, שתמיד ידעה מה הלב שלי צריך, הכינה קובניות. הריח המתוק של
תשמעו, אני חייב לספר לכם על הלזניה הזאת. זה התחיל כשהחברה שלי הזמינה את המשפחה שלה לארוחת שישי. היא רצתה להרשים, אז החלטנו על לזניה.
טוב, אז בואו נדבר על אורז סושי. זה התחיל כשהייתי סטודנט בירושלים, בדירת חברים קטנטנה ברחביה. היינו חבורה של חמישה, כולנו רעבים ומרוששים, והחלטנו שהגיע
הסבתא שלי תמיד אמרה שהרבה דברים טובים באים במארז קטן, והממולאים שלה הם ההוכחה החיה לזה. אני זוכרת איך הייתי מגיעה אליה כילדה, והריח של
טוב, אז מוקפץ. זה נשמע פשוט, נכון? חמש דקות והכל מוכן. אבל תאמינו לי, לקח לי שנים להבין את הקסם האמיתי של המוקפץ.
הכל התחיל
הכל התחיל כשסבתא שלי החליטה שהגיע הזמן שאלמד להכין קובנה. אתם יודעים, הלחם הליטאי המתוק הזה שנראה כמו צמה ענקית. נו, אז באתי אליה הביתה,
"כשהייתי סטודנטית באתונה, הסלט היווני היה הדבר הראשון שלמדתי להכין. לא מהספרים או מהאינטרנט – אלא מקירה, בעלת הטברנה הקטנה מתחת לדירה שלי.
בכל
ערב שבת בבית משפחה תימנית אי שם בפתח תקווה, קצת אחרי קום המדינה. הקטנים משחקים בפינת הסלון, והסבתא מנפנפת מעל הסיר הגדול של מרק תימני