קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
יאללה, בואו נדבר על דונאטס. אז ככה, הכל התחיל כשהייתי בטיול בארצות הברית עם החבר'ה. היינו בניו יורק, עיר שלא ישנה, ואנחנו בקושי ישנו גם.
זוכרים את הימים הראשונים של הקורונה? כשכולם התחילו לאפות חלות ולהכין לחם מחמצת? טוב, אני החלטתי ללכת על משהו אחר לגמרי – קציצות ירק. למה?
לא הייתי מוכן למה שעמד לקרות כשנכנסתי לחנות המכולת הקטנה של סבתא מלכה בשכונת התקווה. הריח המוכר של תבלינים וירקות טריים קידם את פניי, אבל
באחד מאותם סופי שבוע שביליתי בטוסקנה. התארחנו בבית קטן כפרי, מוקפים כרמים ושדות חמניות. הדבר הראשון שבלט לי היה הגן, עמוס בעצי עגבניות, אורגנו ובזיליקום
רביולי? אה, זה מזכיר לי את הפעם ההיא שהחלטתי להפתיע את החברה שלי בארוחה רומנטית. אני, שבקושי יודע להרתיח מים, החלטתי שאני הולך על כל
מלוחייה היא אחת מהמנות שיכולה לחבר אתכם לרגעים קטנים במטבח המשפחתי, לא משנה מאיפה הגעתם. התבשיל הירוק והעמוק הזה מגיע עם סיפור שעובר מדור לדור,
הריח של קוסקוס מבעבע על הכיריים תמיד מחזיר אותי לימי שישי בבית סבתא. זוכרים את הבלגן המתוק הזה של משפחה גדולה שמתכנסת לארוחת שישי? אצלנו
תשמעו, יש לי וידוי קטן להתוודות בפניכם – אני מכור למאפינס. כן כן, אתם קוראים נכון. זה התחיל מזה שהייתי ילד קטן וסקרן, תמיד מסתובב
זוכרים את הקיץ של 1998? אני לא יודע למה, אבל כשאני חושב על גלידת וניל ביתית, אני מיד חוזר לאותו יום חם במיוחד בשכונה שלנו