קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
לא הייתי מוכן לזה. באמת שלא.
זה התחיל כמו כל יום שישי רגיל – הלכתי לשוק לקנות את המצרכים לארוחת שבת. אבל הפעם, במקום ללכת
בערב חורפי אחד, כשהרוח שרקה בחוץ והגשם טפטף על החלונות, החלטתי שהגיע הזמן להכין משהו חמים ומנחם. נזכרתי במתכון של גזר גמדי שסבתא שלי תמיד
אז ככה, אני חייבת לספר לכם על הניוקי המטורף שהכנתי בשבוע שעבר. זה התחיל כשחברה שלי מאיטליה באה לבקר, והיא התעקשה שנכין ניוקי ביחד. אמרתי
הכל התחיל כשסבתא שלי החליטה שהגיע הזמן שאלמד להכין קובנה. אתם יודעים, הלחם הליטאי המתוק הזה שנראה כמו צמה ענקית. נו, אז באתי אליה הביתה,
זה היה ערב חורפי במיוחד, מהסוג שגורם לך להתכרבל מתחת לשמיכה ולא לזוז. אבל הילדים שלי התעקשו שהבטחתי להם ארוחת ערב מיוחדת. נזכרתי במתכון שלמדתי
ריח עדין של שום וריחן ממלא את המטבח הקטן שלי בתל אביב. אני מערבבת בעדינות את הרוטב המתקתק-חמצמץ בסיר, ולרגע אני חוזרת בזמן, לאותו קיץ
זה היה קיץ של ניחוחות מתוקים, חום כבד באוויר והקולות המוכרים של חוף הים התל-אביבי. דווקא אז, בין החול הדביק של אחרי הים לבין ארוחת
הדבלה – הממתק הטריפוליטאי הזה, שכל טבילה שלו בסירופ דבש מזכירה את ההיסטוריה של המטבחים הצפון-אפריקאים, תמיד מחזיר אותי לזכרונות ילדות מבית סבתא. כל חג
הריח של בטטות אפויות תמיד מעיר בי זיכרונות מהחורף הראשון שלי בתל אביב. הייתי סטודנטית צעירה, רחוקה מהבית בצפון, ומתגעגעת נורא לאוכל של אמא. יום