קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
לפני כמה שנים טסתי לארגנטינה עם החברה הכי טובה שלי, נועה. היינו בטיול תרמילאים כזה, מטורף לגמרי. יום אחד הגענו לאיזו חווה קטנה באמצע שום
הייתי בן 14 כשאבא שלי החליט שהגיע הזמן שאתחיל לעבוד בחופש הגדול. תפס לי ג'וב במתחם הלונה פארק בתל אביב, למכור תירס חם לילדים ולהורים
יאללה, בואו נדבר על חרוסת. אני זוכר את הפעם הראשונה שהכנתי אותה לבד, ממש לפני הסדר. הייתי סטודנט בירושלים, רחוק מהבית, והחלטתי להפתיע את החברים
כשהייתי ילד, היה לנו גן קטן מאחורי הבית. עץ רימון בפינה, שיחי בזיליקום מפוזרים, ובקיץ, התפוצצות אדומה של תותים. כל בוקר לפני החום הגדול, היינו
הריח של הקובה חמוסטה תמיד מחזיר אותי לילדות. סבתא שלי, שעלתה מעיראק בשנות החמישים, הייתה מכינה את המנה הזאת בכל חג. זוכר איך הייתי יושב
הכל התחיל כשחזרתי הביתה אחרי יום עבודה ארוך ומתיש. פתחתי את המקרר ומצאתי חזה עוף בודד, שוכב שם כמו מסכן. החלטתי שהגיע הזמן לעשות משהו
תכלס, לא האמנתי שאני אהיה פה. אני, בחור בן 28 שהמטבח הכי מפחיד אותו, עומד מול סיר רותח ומנסה להכין ניוקי ברוטב שמנת. הכל התחיל
אתמול בלילה, בשעה לא הגיונית, מצאתי את עצמי עומד במטבח עם קערה ענקית של בצק אפור ומבעבע. למה? כי החלטתי שאני חייב להכין אינג'רה. כן,
זה היה ערב חורפי במיוחד, מהסוג שגורם לך להתכרבל מתחת לשמיכה ולא לזוז. אבל הילדים שלי התעקשו שהבטחתי להם ארוחת ערב מיוחדת. נזכרתי במתכון שלמדתי