קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הרחובות הצרים של יפו העתיקה התמלאו בריח מלוח של ים ודגים טריים. הייתי בת 12, ואבא לקח אותי לטיול ב"שוק הפשפשים" המפורסם. זה היה יום
מלוחייה היא אחת מהמנות שיכולה לחבר אתכם לרגעים קטנים במטבח המשפחתי, לא משנה מאיפה הגעתם. התבשיל הירוק והעמוק הזה מגיע עם סיפור שעובר מדור לדור,
ביום חמישי אחד, כשחזרתי הביתה מהאוניברסיטה אחרי יום ארוך ומעייף, הרגשתי שהתאים לי משהו חם ומנחם. מזג האוויר היה קריר, והגשם שהיה על הסף נתן
הייתי בת 12 כשסבתא שלי לימדה אותי להכין מרק מינסטרונה. זה היה באמצע החורף, בדירה הקטנה שלה בחיפה. הרוח יללה בחוץ, וסבתא החליטה שזה הזמן
היה ערב קיץ תל-אביבי חם, כזה שבו אפילו המזגן נלחם להחזיק מעמד. אסתי, שכנה שלי מהקומה למטה, קפצה לביקור פתע עם צעקה למדרגות: "יאללה, נו,
יאללה, בואו נדבר על מוקפץ ירקות. אז ככה, לפני שבוע הייתי אצל סבתא שלי, אתם יודעים, הסבתא הזאת שתמיד אומרת שאני רזה מדי ומנסה להאכיל
זה התחיל לפני שנתיים, כשהתארחתי אצל חבר שלי דניאל בברצלונה. הוא כבר חי שם חמש שנים, מנהל מסעדה קטנה בגותיקו. נכנסתי למטבח שלו וראיתי אותו
אני לא יודע אם אתם מכירים את הדבר הזה שנקרא תורמוס, אבל בשבילי זה הטעם של הילדות. כל קיץ, כשהיינו נוסעים לבקר את סבא וסבתא
כדורי הזיתים הקטנים האלה מזכירים לי את הסיפור של השכנה שלנו, אסתי. זה התחיל כששמעה אותי מתלונן על זה שכל מה שאני מכינה נעלם ברגע