
קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
בכל פעם שאני מכינה חריימה, אני לא יכולה שלא להיזכר בסיפור שסבא שלי היה מספר, על איך סבתא עלתה לארץ ממרוקו עם שק קטן ובתוכו
הריח העשיר של תבלינים ממלא את האוויר כשאני נכנסת לביתה של פאטמה בכפר הדרוזי פקיעין. היא עומדת במטבח הקטן, ידיה המיומנות רוקדות מעל סיר גדול.
באחד מאותם סופי שבוע שביליתי בטוסקנה. התארחנו בבית קטן כפרי, מוקפים כרמים ושדות חמניות. הדבר הראשון שבלט לי היה הגן, עמוס בעצי עגבניות, אורגנו ובזיליקום
מי היה מאמין שעוגת מספרים תהפוך לכזה סיפור? הכל התחיל כשאחותי הקטנה ביקשה עוגה מיוחדת ליום ההולדת שלה. היא רצתה משהו שקשור למתמטיקה, כי היא
הייתי בן 7 כשפעם ראשונה הביאו לנו "בַּדֵם אֶזְמֶסִי" היישר מאדריאנופול, הידועה היום כ-Edirne שבטורקיה. דוד שלי חזר משם אחרי נסיעה קצרה לכבוד חגיגה משפחתית,
הרחובות הצרים של יפו העתיקה התמלאו בריח מלוח של ים ודגים טריים. הייתי בת 12, ואבא לקח אותי לטיול ב"שוק הפשפשים" המפורסם. זה היה יום
מכירים את הרגע הזה שאתם נתקלים במתכון ואומרים לעצמכם "וואלה, זה נשמע מסובך מדי בשבילי"? ובכן, זה בדיוק מה שקרה לי עם עוגת ספוג "ויקטוריה".
זה היה ערב שישי טיפוסי ביישוב קטן בצפון, כשאבישי, האבא של השכונה, החליט שהגיע הזמן להראות לכולם איך מכינים את תפוחי האדמה המושלמים שלו. בכל
הריח של הבסבוסה של סבתא תמיד היה מעיר אותי בבוקר שבת. הייתי מתגנב למטבח, עוד בפיג'מה, ומוצא אותה רוכנת מעל התבנית, מטפטפת סירופ מתוק על