קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
זוכרים את הימים ההם, כשהיינו ילדים, והחלום הכי גדול שלנו היה לדחוף אצבע לתוך קערת הבצק לפני שהעוגיות נכנסות לתנור? ותמיד היה שם מבוגר אחד
הייתי סטודנט טרי בירושלים, רחוק מהבית ומהמטבח של אמא. יום אחד, אחרי מבחן קשה במיוחד, חזרתי לדירת הסטודנטים המוזנחת שלי, רעב ומותש. פתחתי את המקרר
ריח מתקתק של עלי גפן מתבשלים ממלא את הבית. אני עוצמת את עיניי ומיד חוזרת לילדותי, למטבח הקטן של סבתא רחל בשכונת התקווה.
סבתא רחל,
תמיד חשבתי שפריטטה זה מתכון של סבתות איטלקיות, עד שפגשתי את דן, שותף שלי לדירה בתל אביב. יום אחד חזרתי מהעבודה מותש, והריח שקידם את
זוכרים את פופאי? הימאי המצויר עם הזרועות המנופחות שהיה דופק קופסת תרד ומרביץ לבלוטו? טוב, אז אני לא ממש הבנתי את העניין הזה עם התרד
הייתי בטוח שאני הולך להרוס את ארוחת יום ההולדת של אשתי, ובמקום זה גיליתי את המנה שהפכה אותי לכוכב המטבח של המשפחה.
הכל התחיל כשרציתי
ערב קיצי בתל אביב, וליהי ישבה עם סבתא על המרפסת הקטנה בדירתה הצנועה של סבתא בנווה צדק. תמיד בערבים כאלה, כשהרוח הקלה הביאה איתה ניחוחות
זה היה ערב שישי טיפוסי ביישוב קטן בצפון, כשאבישי, האבא של השכונה, החליט שהגיע הזמן להראות לכולם איך מכינים את תפוחי האדמה המושלמים שלו. בכל
ערב שבת בבית משפחה תימנית אי שם בפתח תקווה, קצת אחרי קום המדינה. הקטנים משחקים בפינת הסלון, והסבתא מנפנפת מעל הסיר הגדול של מרק תימני