קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
יום שישי בצהריים, החום בחוץ בלתי נסבל ואני תקוע בבית בלי מזגן. מה עושים? קפה קר, ברור. אבל לא סתם קפה קר, אלא כזה שיעיף
הבוקר התחיל כרגיל: הילדים מקפצים סביב השולחן, עיני כולם עדיין חצי עצומות, ובאוויר ריח קל של קפה. ואז, כמו קסם, הניחוחות המתוקים של פנקייק עבה
זה היה קיץ של ניחוחות מתוקים, חום כבד באוויר והקולות המוכרים של חוף הים התל-אביבי. דווקא אז, בין החול הדביק של אחרי הים לבין ארוחת
טוב, אז בואו נדבר על כתף בקר. זה התחיל כשסבתא שלי החליטה שהיא רוצה לעשות משהו מיוחד לארוחת שישי. היא תמיד הייתה אלופה בעוף בתנור,
כשאני חושב על המסייר – המנה הטריפוליטאית המסורתית של ירקות כבושים שמכניסים לכל ארוחה בדיוק את הקיק הנכון, אני נזכר בסיפור ישן שסבתא של חבר
לא הייתי מוכן למה שעמד לקרות כשנכנסתי לחנות המכולת הקטנה של סבתא מלכה בשכונת התקווה. הריח המוכר של תבלינים וירקות טריים קידם את פניי, אבל
אני לא אשכח את הפעם הראשונה שטעמתי בשר ראש. הייתי בן 16, בטיול שנתי בצפון, והמדריך שלנו החליט להפתיע אותנו עם ארוחת ערב מיוחדת. אחרי
בכל פעם שאני מכינה חריימה, אני לא יכולה שלא להיזכר בסיפור שסבא שלי היה מספר, על איך סבתא עלתה לארץ ממרוקו עם שק קטן ובתוכו
הרומן שלי עם רוטב קיסר התחיל בטעות. הייתי סטודנט צעיר ורעב, והזמנתי סלט קיסר בקפיטריה של האוניברסיטה. טוב, לפחות זה מה שחשבתי שהזמנתי. מה שקיבלתי