
קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
זה היה קיץ של ניחוחות מתוקים, חום כבד באוויר והקולות המוכרים של חוף הים התל-אביבי. דווקא אז, בין החול הדביק של אחרי הים לבין ארוחת
תכלס, רוזלך זה לא סתם עוגיות. זה מסע בזמן לילדות שלי, לסבתא רוזה ולריח המתוק שהיה ממלא את הבית שלה בכל יום שישי.
הייתי
יום שישי בערב, ואני עומדת במטבח עם הווק המהביל. הבית מלא בריחות של שום חריף, צ'ילי אדום קצוץ, ושמן בוטנים לוהט. איך זה תמיד קורה?
בוקר אחד התעוררתי עם חשק עז לפרנץ' טוסט. זה היה אחרי לילה ארוך של לימודים לבחינה, והגוף שלי צרח על קצת פינוק. אז החלטתי לפנק
נראה לי שכולנו מכירים את הסיפור הקלאסי של הילד שמסרב לאכול ירקות, נכון? טוב, אז אני הייתי הילד הזה. אבל במקום ירקות, הייתי בררן לגבי
יום אחד, כשהייתי סטודנטית צעירה וחסרת ניסיון במטבח, החלטתי להפתיע את החבר'ה בקומונה עם עוגת ביסקוויטים. זה נשמע פשוט, לא? טעות!
התחלתי בהתלהבות, מסדרת
אין דבר שאני אוהבת יותר מאשר לגלות מתכון חדש, ותאמינו לי, אני אומרת את זה על המון מנות, ובמיוחד על חומוס 🙂 אבל הפעם זה
הריח העשיר של תבלינים ממלא את האוויר כשאני נכנסת לביתה של פאטמה בכפר הדרוזי פקיעין. היא עומדת במטבח הקטן, ידיה המיומנות רוקדות מעל סיר גדול.
תגידו, יש לכם מושג איך פאד תאי הפך להיות המנה הלאומית של הג'פניקה? טוב, אולי זה קצת מוגזם, אבל תנו לי לספר לכם איך זה