קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
נזכרתי בסבתא שלי בכל פעם שאני מכין ספינג'. היא הייתה מומחית בהכנת הסופגניות המרוקאיות האלה, ותמיד הייתה מפתיעה אותנו בחנוכה עם מגש ענקי.
פעם
רגע, אתם בטוחים שאתם רוצים לשמוע על הפעם שהכנתי דג אמנון? טוב, אל תגידו שלא הזהרתי אתכם.
זה התחיל כמו כל יום שישי רגיל. אמא
זה התחיל כשהחבר שלי אורי הזמין אותי לארוחת ערב בדירה החדשה שלו בפלורנטין. דירת רווקים קלאסית, מקרר ריק למעט בירה ורטבים, אבל משום מה הוא
החיים שלי השתנו בגלל בריוש. נשמע מוגזם? תנו לי לספר לכם.
הכל התחיל כשהייתי סטודנט בפריז. הייתי בטוח שאני יודע הכל על אוכל צרפתי, אבל
יש משהו מנחם במיוחד בפירה תפוחי אדמה, וזה לא רק בגלל המרקם הרך והחמאה הנמסה בה. זה מזכיר לי את שבתות החורף בירושלים, כשהרוח הקרה
היה ערב חורף קר, כשנכנסתי לדירה שלי אחרי יום ארוך בעבודה. ברגע שהדלת נסגרה מאחורי, הרגשתי איך כל המתח של היום מתחלף בהתרגשות לקראת הרגע
היה לי יום ארוך בעבודה, והכי לא התחשק לי לבשל. פתחתי את המקרר וראיתי שנשארה לי קופסת פסטה מאתמול. איזה באסה, חשבתי לעצמי, עוד פעם
אני זוכר את הפעם הראשונה שהריח של מפרום מילא את הבית. זה היה ערב שבת חורפי, כזה שהרוח קרה ואפילו לדרוך על הרצפה נשמע כאילו
מלוחייה היא אחת מהמנות שיכולה לחבר אתכם לרגעים קטנים במטבח המשפחתי, לא משנה מאיפה הגעתם. התבשיל הירוק והעמוק הזה מגיע עם סיפור שעובר מדור לדור,