קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הרחובות הצרים של יפו העתיקה התמלאו בריח מלוח של ים ודגים טריים. הייתי בת 12, ואבא לקח אותי לטיול ב"שוק הפשפשים" המפורסם. זה היה יום
כדורי הזיתים הקטנים האלה מזכירים לי את הסיפור של השכנה שלנו, אסתי. זה התחיל כששמעה אותי מתלונן על זה שכל מה שאני מכינה נעלם ברגע
לא הייתי מוכן למה שעמד לקרות כשנכנסתי לחנות המכולת הקטנה של סבתא מלכה בשכונת התקווה. הריח המוכר של תבלינים וירקות טריים קידם את פניי, אבל
זה התחיל לפני שנתיים, כשהתארחתי אצל חבר שלי דניאל בברצלונה. הוא כבר חי שם חמש שנים, מנהל מסעדה קטנה בגותיקו. נכנסתי למטבח שלו וראיתי אותו
מכירים את הרגע הזה שאתם מריחים משהו ופתאום נזכרים בילדות? זה בדיוק מה שקרה לי השבוע כשהכנתי אושפלו. הריח של הגזר המקורמל והבשר העסיסי מילא
הייתי בן 19, טירון טרי בצבא, כשהגעתי הביתה בפעם הראשונה אחרי חודש. אמא שלי, שתמיד ידעה מה הלב שלי צריך, הכינה קובניות. הריח המתוק של
ביום חמישי אחד, כשחזרתי הביתה מהאוניברסיטה אחרי יום ארוך ומעייף, הרגשתי שהתאים לי משהו חם ומנחם. מזג האוויר היה קריר, והגשם שהיה על הסף נתן
אתמול בלילה, בשעה לא הגיונית, מצאתי את עצמי עומד במטבח עם קערה ענקית של בצק אפור ומבעבע. למה? כי החלטתי שאני חייב להכין אינג'רה. כן,
מכירים את הרגע הזה שאתם נתקלים במתכון ואומרים לעצמכם "וואלה, זה נשמע מסובך מדי בשבילי"? ובכן, זה בדיוק מה שקרה לי עם עוגת ספוג "ויקטוריה".