קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הריח של הבסבוסה של סבתא תמיד היה מעיר אותי בבוקר שבת. הייתי מתגנב למטבח, עוד בפיג'מה, ומוצא אותה רוכנת מעל התבנית, מטפטפת סירופ מתוק על
פיצה ללא גלוטן ב-10 דקות. נשמע כמו קסם? אולי קצת, אבל זה קסם שכל אחד יכול ליצור במטבח שלו, ותוך דקות ספורות אתם הופכים להיות
אתם זוכרים את הטיול הראשון שלכם לאירופה? אני זוכרת איך בחורף, ישבתי עם משפחה מקומית באיזה בית קפה קטן בשוויץ, והגשימו לי חלום קטן —
רגע אחד בצהריים של יולי לוהט בתל אביב, כשהשמש הכתה בראש והזיעה טפטפה, נכנסתי לבר קטן ברחוב דיזנגוף. הברמן, בחור צעיר עם קעקועים וחיוך רחב,
היה זה ערב קיץ לוהט, והחלטתי להזמין את החברים לארוחת שישי ספונטנית. רציתי להכין משהו קליל, אז שניצלים היו הבחירה המושלמת. התקשרתי לסבתא לשאול על
הריח של מרק הקוסקוס של סבתא תמיד היה מזכיר לי את הבית. כילדה, הייתי רצה לסבתא כל יום שישי אחרי בית הספר, יודעת שהסיר הגדול
תמיד חשבתי שפריטטה זה מתכון של סבתות איטלקיות, עד שפגשתי את דן, שותף שלי לדירה בתל אביב. יום אחד חזרתי מהעבודה מותש, והריח שקידם את
יש משהו מנחם במיוחד בפירה תפוחי אדמה, וזה לא רק בגלל המרקם הרך והחמאה הנמסה בה. זה מזכיר לי את שבתות החורף בירושלים, כשהרוח הקרה
זה התחיל כשהחבר שלי אורי הזמין אותי לארוחת ערב בדירה החדשה שלו בפלורנטין. דירת רווקים קלאסית, מקרר ריק למעט בירה ורטבים, אבל משום מה הוא