קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הייתי במטבח, מול השיש, בדיוק כמו שסבתא הייתה כשהכינה לנו את הקציצות האגדיות שלה. תמיד עם הריח הזה של רוטב העגבניות העשיר, והאפונה הירוקה שמתחבאת
יאללה, בואו נדבר על שקשוקה. אז ככה, הייתי בטיול בנגב עם החבר'ה מהצבא, וכמו שזה תמיד קורה, השתגענו על האוכל. אחרי יום שלם של הליכה
הכל התחיל כשסבתא שלי החליטה שהיא רוצה לעשות משהו מיוחד לארוחת שישי. היא תמיד הייתה אלופה בעוף בתנור, אבל הפעם היא רצתה להרשים. אז היא
הלילה ההוא בריו דה ז'נרו היה חם במיוחד. ישבתי במסעדה קטנה בקופקבנה, מזיע ומותש אחרי יום ארוך של טיולים. הברמן המקומי, פדרו, הבחין במבט המיואש
זה היה ערב שישי טיפוסי ביישוב קטן בצפון, כשאבישי, האבא של השכונה, החליט שהגיע הזמן להראות לכולם איך מכינים את תפוחי האדמה המושלמים שלו. בכל
קציצות עוף זה אולי אחד המתכונים הכי ורסטיליים שיש – מתאימות לארוחת צהריים זריזה, לפינוק לילדים, ואפילו כהפתעה בערב שישי. אבל מאחורי כל קציצה מסתתר
ריח עדין של שום וריחן ממלא את המטבח הקטן שלי בתל אביב. אני מערבבת בעדינות את הרוטב המתקתק-חמצמץ בסיר, ולרגע אני חוזרת בזמן, לאותו קיץ
הייתי בת 12 כשסבתא שלי לימדה אותי להכין מרק מינסטרונה. זה היה באמצע החורף, בדירה הקטנה שלה בחיפה. הרוח יללה בחוץ, וסבתא החליטה שזה הזמן
איזה מן ילד הייתי, תמיד רציתי רק בייגלה. אמא שלי הייתה מבשלת את הארוחות הכי טעימות בעולם, אבל אני? רק בייגלה. זה היה הסנק המועדף