קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
לא תאמינו, אבל הפעם הראשונה שטעמתי אוזני המן הייתה בתאילנד. כן, כן, ממש ככה. הייתי בטיול אחרי צבא עם החברים, ובדיוק נפלנו על פורים. החלטנו
הייתי סטודנט טרי בירושלים, רחוק מהבית ומהמטבח של אמא. יום אחד, אחרי מבחן קשה במיוחד, חזרתי לדירת הסטודנטים המוזנחת שלי, רעב ומותש. פתחתי את המקרר
ריח עשן קל מילא את האוויר כשפתחתי את מכסה הגריל. הלהבות הכתומות ריצדו מתחת לרשת הלוהטת, מזכירות לי את הפיצריה הקטנה בפירנצה שבה התאהבתי בפיצה
הייתה זו אחת מאותן שבתות מוחרות בבוקר, כשהשמש קורצת מבחוץ, ואני מוצא את עצמי במטבח, מנסה להחיות את מסורת משפחתית ישנה. זה היה רעיון של
חמאה מבעבעת על מחבת לוהטת במטבח הקטן של סבתא ורוניקה. עמדתי שם, ילדה קטנה בת שש, מביטה בעיניים פעורות כיצד ידיה המיומנות של סבתא רוקדות
הכל התחיל כשחזרתי הביתה אחרי יום עבודה ארוך ומתיש. פתחתי את המקרר ומצאתי חזה עוף בודד, שוכב שם כמו מסכן. החלטתי שהגיע הזמן לעשות משהו
הסיפור הזה מתחיל, כמו כל סיפור טוב על אוכל, עם ריח. אתם מכירים את זה – הרגע שאתם נכנסים הביתה אחרי יום ארוך, וריח העגבניות,
יאללה, בואו נדבר על חרוסת. אני זוכר את הפעם הראשונה שהכנתי אותה לבד, ממש לפני הסדר. הייתי סטודנט בירושלים, רחוק מהבית, והחלטתי להפתיע את החברים
אני לא יודע מה איתכם, אבל כשאני חושב על ארוחת בוקר, לרוב התמונה שעולה בראש היא של משהו קליל: אולי חביתה, יוגורט עם גרנולה או