קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הגעתי לבית של סבתא רחל בליל שישי, עייף אחרי שבוע ארוך. הריח של בשר מספר 5 מילא את הבית, וידעתי שמחכה לי ארוחה מטורפת. סבתא
יום שישי בערב, ואני עומדת במטבח עם הווק המהביל. הבית מלא בריחות של שום חריף, צ'ילי אדום קצוץ, ושמן בוטנים לוהט. איך זה תמיד קורה?
ריח מתוק של בצק טרי ממלא את הרחוב הצר בלב הרובע הלטיני של פריז. אני עוצרת ליד דוכן קרפים קטן, מוקסמת מהתנועות המהירות והמיומנות של
הכל התחיל כשסבתא שלי החליטה שהגיע הזמן שאלמד להכין קובנה. אתם יודעים, הלחם הליטאי המתוק הזה שנראה כמו צמה ענקית. נו, אז באתי אליה הביתה,
יאללה, בואו נדבר על חרוסת. אני זוכר את הפעם הראשונה שהכנתי אותה לבד, ממש לפני הסדר. הייתי סטודנט בירושלים, רחוק מהבית, והחלטתי להפתיע את החברים
זה סיפור על מנה שנולדה, אולי בטעות, אבל סחפה איתה המון טעמים, תרבויות וזיכרונות. האמת? אין לי שום מושג אם הטיגון הזה הוא באמת חלק
היה ערב חורף קר, כשנכנסתי לדירה שלי אחרי יום ארוך בעבודה. ברגע שהדלת נסגרה מאחורי, הרגשתי איך כל המתח של היום מתחלף בהתרגשות לקראת הרגע
כשזה מגיע לוויסקי סאוור, מדובר על קלאסיקה שיכולה לקחת אותנו אחורה בזמן, בדיוק כמו שוט של ויסקי איכותי בחורף קר. אז בואו נספר לכם סיפור
תשמעו, אני חייב לספר לכם על הלזניה הזאת. זה התחיל כשהחברה שלי הזמינה את המשפחה שלה לארוחת שישי. היא רצתה להרשים, אז החלטנו על לזניה.