קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הכל התחיל כשסבתא שלי החליטה להעביר לי את המתכון המשפחתי לפאי לימון. זה היה בדיוק אחרי שעברתי דירה, והמטבח החדש שלי היה עדיין ריק מכלים.
זוכרים את הימים ההם, כשהיינו ילדים, והחלום הכי גדול שלנו היה לדחוף אצבע לתוך קערת הבצק לפני שהעוגיות נכנסות לתנור? ותמיד היה שם מבוגר אחד
ריח מתוק של שמן זית מחומם מילא את המטבח הקטן שלי בתל אביב. היה זה בוקר שבת שטוף שמש, והחלטתי להפתיע את בן זוגי עם
זה ערב שבת רגיל לכאורה בבית משפחת נוביצקי. אימא רחל עמדה במטבח, מכינה את ארוחת השבת המסורתית. אבל הפעם, משהו היה שונה.
"אמא, אני רוצה
סלסה ביתית תמיד מזכירה לי את ארוחות יום שישי, כשבמטבח מתבשלת ארוחת הערב, ובינתיים, כל המשפחה מתאספת סביב שולחן קטן ליד המטבח. זה הרגע שבו
השיחה הראשונה על קיצ'רי התחילה כשהייתי בצבא, בדיוק כשחזרתי מסיור לילה מתיש. רמי, החובש הבגדדי של הפלוגה, ראה אותי גורר את עצמי למיטה בלי לאכול
זה סיפור על מנה שנולדה, אולי בטעות, אבל סחפה איתה המון טעמים, תרבויות וזיכרונות. האמת? אין לי שום מושג אם הטיגון הזה הוא באמת חלק
ערב קיצי בתל אביב, וליהי ישבה עם סבתא על המרפסת הקטנה בדירתה הצנועה של סבתא בנווה צדק. תמיד בערבים כאלה, כשהרוח הקלה הביאה איתה ניחוחות
היה לי יום ארוך בעבודה, והכי לא התחשק לי לבשל. פתחתי את המקרר וראיתי שנשארה לי קופסת פסטה מאתמול. איזה באסה, חשבתי לעצמי, עוד פעם