קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הריח של חלת השבת תמיד מזכיר לי את סבתא שלי. היא הייתה אלופה בלהכין חלות, ותמיד הייתה מזמינה אותי לעזור לה ביום שישי. הייתי מגיע
ניו יורק, העיר שלא נחה לרגע, מלאה בסודות – אבל הבייגל? זה לא סוד, אלא אגדה שנולדה מתוך הרחובות הצפופים של שכונות מהגרים יהודיות. יש
הייתי במטבח, מול השיש, בדיוק כמו שסבתא הייתה כשהכינה לנו את הקציצות האגדיות שלה. תמיד עם הריח הזה של רוטב העגבניות העשיר, והאפונה הירוקה שמתחבאת
הדבלה – הממתק הטריפוליטאי הזה, שכל טבילה שלו בסירופ דבש מזכירה את ההיסטוריה של המטבחים הצפון-אפריקאים, תמיד מחזיר אותי לזכרונות ילדות מבית סבתא. כל חג
הייתי בת שמונה כשביקרתי לראשונה בהונגריה. נחתנו בשדה התעופה של בודפשט ביום סגרירי של סתיו, ונסענו ישר לביתה של סבתא אווה. היא חיכתה לנו בדלת,
אז מה, אתם מכירים את הסיפור על איך הקרוטונים הצילו לי את הדייט? זה היה לפני שנתיים, בדיוק כשהתחלתי לצאת עם דנה. רציתי להרשים אותה
אין דבר שאני אוהבת יותר מאשר לגלות מתכון חדש, ותאמינו לי, אני אומרת את זה על המון מנות, ובמיוחד על חומוס 🙂 אבל הפעם זה
המתכון המושלם לאורז בסמטי, כזה שאפילו אם ניסיתם בעבר ובטעות יצא לכם קצת דביק או יותר מידי רך – זה עומד להשתנות! אורז בסמטי הוא
הייתי בן 7 כשפעם ראשונה הביאו לנו "בַּדֵם אֶזְמֶסִי" היישר מאדריאנופול, הידועה היום כ-Edirne שבטורקיה. דוד שלי חזר משם אחרי נסיעה קצרה לכבוד חגיגה משפחתית,