קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
תשמעו, יש לי וידוי קטן להתוודות בפניכם – אני מכור למאפינס. כן כן, אתם קוראים נכון. זה התחיל מזה שהייתי ילד קטן וסקרן, תמיד מסתובב
היה לי יום ארוך בעבודה, והכי לא התחשק לי לבשל. פתחתי את המקרר וראיתי שנשארה לי קופסת פסטה מאתמול. איזה באסה, חשבתי לעצמי, עוד פעם
הכל התחיל כשהבוס שלי הודיע שהוא עוזב את החברה. החלטנו לארגן לו מסיבת פרידה, ואני התנדבתי להכין קינוח. רציתי להרשים, אבל לא היה לי זמן
הסיפור הזה מתחיל, כמו כל סיפור טוב על אוכל, עם ריח. אתם מכירים את זה – הרגע שאתם נכנסים הביתה אחרי יום ארוך, וריח העגבניות,
ריח עדין של שום וריחן ממלא את המטבח הקטן שלי בתל אביב. אני מערבבת בעדינות את הרוטב המתקתק-חמצמץ בסיר, ולרגע אני חוזרת בזמן, לאותו קיץ
חייב להודות, בהתחלה לא הייתי בטוח בכלל לגבי הארטישוק הירושלמי הזה. זה נשמע לי כמו איזה ירק מוזר שסבתא שלי הייתה מכינה פעם בשנה בחגים.
יום אחד חזרתי לביקור מהיר בצפון, הפסקה באמצע החיים של תל אביב התוססת לטובת זיכרונות ילדות מהעיר שבה גדלתי. התאספנו אצל סבתא מרים עם אחי
אז מה, אתם מכירים את הסיפור על איך הקרוטונים הצילו לי את הדייט? זה היה לפני שנתיים, בדיוק כשהתחלתי לצאת עם דנה. רציתי להרשים אותה
ביום חמישי אחד, כשחזרתי הביתה מהאוניברסיטה אחרי יום ארוך ומעייף, הרגשתי שהתאים לי משהו חם ומנחם. מזג האוויר היה קריר, והגשם שהיה על הסף נתן