קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
נראה לי שכולנו מכירים את הסיפור הקלאסי של הילד שמסרב לאכול ירקות, נכון? טוב, אז אני הייתי הילד הזה. אבל במקום ירקות, הייתי בררן לגבי
ריח עשן קל מילא את האוויר כשפתחתי את מכסה הגריל. הלהבות הכתומות ריצדו מתחת לרשת הלוהטת, מזכירות לי את הפיצריה הקטנה בפירנצה שבה התאהבתי בפיצה
תראו, דג מושט מרוקאי תמיד מזכיר לי את הימים שבהם הכל התחיל במטבח של סבתא מרים. היא עמדה שם במטבח הקטן שלה ביפו, עם הסירים
הסיפור שלי עם הספייסי מיונז התחיל ביום שישי אחד כשהכול פשוט השתגע. הייתה זו הפעם הראשונה שהחלטתי לארח את כל החבר'ה בערב המבורגרים וצ'יפס. הם
כשהייתי ילד, היה לנו גן קטן מאחורי הבית. עץ רימון בפינה, שיחי בזיליקום מפוזרים, ובקיץ, התפוצצות אדומה של תותים. כל בוקר לפני החום הגדול, היינו
אני זוכר את הפעם הראשונה שהריח של מפרום מילא את הבית. זה היה ערב שבת חורפי, כזה שהרוח קרה ואפילו לדרוך על הרצפה נשמע כאילו
הדבר הכי מיוחד בקאצ'ו א פפה זה שהיא נראית כמו אחת המנות הפשוטות ביותר בעולם, אבל בתוך כל פיסת פסטה מסתתר סיפור עתיק מרומא. דמיינו
ימי הולדת תמיד היו עניין רציני אצלנו במשפחה. אמא שלי, שהיא מלכת העוגות, תמיד הקפידה להכין עוגה מיוחדת לכל אחד מאיתנו. אבל השנה, כשהגיע יום
כשהייתי בטיול בדרום סין, פגשתי את לי, בעל דוכן קטן בשוק המקומי. הוא מכר קומקומי תה וריבות ביתיות. בין השיחה על ישראל והמזרח התיכון, העיניים