קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הייתי בת שמונה כשביקרתי לראשונה בהונגריה. נחתנו בשדה התעופה של בודפשט ביום סגרירי של סתיו, ונסענו ישר לביתה של סבתא אווה. היא חיכתה לנו בדלת,
זוכרים את הלחץ של החתונה? אז תארו לכם שזה קורה שבוע לפני. הייתי באמצע הכנות אחרונות כשפתאום אחותי מתקשרת בהיסטריה – הקייטרינג ביטל ברגע האחרון!
אני זוכר את הפעם הראשונה שהריח של מפרום מילא את הבית. זה היה ערב שבת חורפי, כזה שהרוח קרה ואפילו לדרוך על הרצפה נשמע כאילו
כדורי הזיתים הקטנים האלה מזכירים לי את הסיפור של השכנה שלנו, אסתי. זה התחיל כששמעה אותי מתלונן על זה שכל מה שאני מכינה נעלם ברגע
הריח של לחם טרי תמיד מחזיר אותי לילדות. סבתא שלי הייתה אופה לחם כל שישי, והבית היה מתמלא בניחוח המשכר הזה. הייתי מגיע אליה אחרי
סבתא שלי תמיד אמרה שבלינצ'ס זה לא סתם אוכל, זה אהבה עטופה בבצק דק. ואני? הייתי בטוח שזה סתם מתכון מיושן שאף אחד כבר לא
ימי הולדת תמיד היו עניין רציני אצלנו במשפחה. אמא שלי, שהיא מלכת העוגות, תמיד הקפידה להכין עוגה מיוחדת לכל אחד מאיתנו. אבל השנה, כשהגיע יום
עוגת תותים היא סוג של געגוע לאביב בשבילי. הכל התחיל לפני שנתיים, כשהייתי בטיול בצפון עם החברים. עצרנו במושב בגליל לקטיף תותים, ואני, שתמיד חשבתי
בתחילת הסתיו, כשעלים צהובים מתחילים לנשור והקרירות מבקיעה את החום של הקיץ, תמר שמה לב שהיא מרגישה פחות נינוחה ופחות מתלהבת. זה היה האות שהגיע