קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
יאללה, בואו נדבר על דונאטס. אז ככה, הכל התחיל כשהייתי בטיול בארצות הברית עם החבר'ה. היינו בניו יורק, עיר שלא ישנה, ואנחנו בקושי ישנו גם.
המנה של טופו מוקפץ היא כמו הפתעה בכל ביס. מזכירה לי את הפעם הראשונה שהבנתי שטופו הוא לא רק "תחליף" אלא עולם בפני עצמו. הייתי
יש משהו בתפוח המסוכר הזה שמחזיר אותנו לאחור, אל הירידים הישנים עם הקרוסלות המסתובבות, דוכנים של צמר גפן מתוק וצחוקם של ילדים שנשמע מכל עבר.
הריח של לחם טרי תמיד מחזיר אותי לילדות. סבתא שלי הייתה אופה לחם כל שישי, והבית היה מתמלא בניחוח המשכר הזה. הייתי מגיע אליה אחרי
היה ערב חורף קר, כשנכנסתי לדירה שלי אחרי יום ארוך בעבודה. ברגע שהדלת נסגרה מאחורי, הרגשתי איך כל המתח של היום מתחלף בהתרגשות לקראת הרגע
אתמול בלילה, בשעה לא הגיונית, מצאתי את עצמי עומד במטבח עם קערה ענקית של בצק אפור ומבעבע. למה? כי החלטתי שאני חייב להכין אינג'רה. כן,
יאללה, בואו נדבר על מוקפץ ירקות. אז ככה, לפני שבוע הייתי אצל סבתא שלי, אתם יודעים, הסבתא הזאת שתמיד אומרת שאני רזה מדי ומנסה להאכיל
היה ערב קיץ תל-אביבי חם, כזה שבו אפילו המזגן נלחם להחזיק מעמד. אסתי, שכנה שלי מהקומה למטה, קפצה לביקור פתע עם צעקה למדרגות: "יאללה, נו,
זה ערב שבת רגיל לכאורה בבית משפחת נוביצקי. אימא רחל עמדה במטבח, מכינה את ארוחת השבת המסורתית. אבל הפעם, משהו היה שונה.
"אמא, אני רוצה