
קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הייתי בן 19, טירון טרי בצבא, כשהגעתי הביתה בפעם הראשונה אחרי חודש. אמא שלי, שתמיד ידעה מה הלב שלי צריך, הכינה קובניות. הריח המתוק של
בוקר אחד התעוררתי עם חשק עז לפרנץ' טוסט. זה היה אחרי לילה ארוך של לימודים לבחינה, והגוף שלי צרח על קצת פינוק. אז החלטתי לפנק
תמיד חשבתי שפריטטה זה מתכון של סבתות איטלקיות, עד שפגשתי את דן, שותף שלי לדירה בתל אביב. יום אחד חזרתי מהעבודה מותש, והריח שקידם את
הרחובות הצרים של יפו העתיקה התמלאו בריח מלוח של ים ודגים טריים. הייתי בת 12, ואבא לקח אותי לטיול ב"שוק הפשפשים" המפורסם. זה היה יום
הייתה זו שעת אחר צהריים סתווית טיפוסית, כשאורנה נכנסה הביתה, רגליה עדיין ספוגות במים מהמטר שהפתיע אותה ברחוב. היא הורידה את הנעליים בכניסה, פרמה את
יאללה, בואו נדבר על חצ'פורי. אני זוכר את הפעם הראשונה שהכנתי את זה, היה סיוט. הייתי בטוח שזה יהיה קלי קלות, אבל בסוף כמעט שרפתי
יש משהו בתפוח המסוכר הזה שמחזיר אותנו לאחור, אל הירידים הישנים עם הקרוסלות המסתובבות, דוכנים של צמר גפן מתוק וצחוקם של ילדים שנשמע מכל עבר.
נשימה עמוקה. ריח מתוק של שמרים ודבש ממלא את המטבח. אני עוצמת את עיניי לרגע, וכאילו בקסם אני חוזרת 30 שנה אחורה, לבית סבתא רבקה
רעש הרחוב הדמשקאי חודר לדירה הקטנה שלנו, אבל אמא שלי לא שומעת כלום. היא שקועה לגמרי בהכנת העוואמה, כדורי הבצק המתוקים שהיו התשובה הקבועה שלה