קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
ביום חמישי אחד, כשחזרתי הביתה מהאוניברסיטה אחרי יום ארוך ומעייף, הרגשתי שהתאים לי משהו חם ומנחם. מזג האוויר היה קריר, והגשם שהיה על הסף נתן
תשמעו, אני חייב לספר לכם על הלזניה הזאת. זה התחיל כשהחברה שלי הזמינה את המשפחה שלה לארוחת שישי. היא רצתה להרשים, אז החלטנו על לזניה.
הסיפור הזה מתחיל, כמו כל סיפור טוב על אוכל, עם ריח. אתם מכירים את זה – הרגע שאתם נכנסים הביתה אחרי יום ארוך, וריח העגבניות,
הייתי בטוח שאני הולך להרוס את ארוחת יום ההולדת של אשתי, ובמקום זה גיליתי את המנה שהפכה אותי לכוכב המטבח של המשפחה.
הכל התחיל כשרציתי
הייתי בדיוק באמצע אימון כושר כשפתאום התחשק לי משהו מתוק. אבל מה, לבגוד בתזונה? לא בא בחשבון. אז התחלתי לגלגל רעיונות איך לשלב בין הטעים
טוב, אז בואו נדבר על כתף בקר. זה התחיל כשסבתא שלי החליטה שהיא רוצה לעשות משהו מיוחד לארוחת שישי. היא תמיד הייתה אלופה בעוף בתנור,
ריח מתוק של שמן זית מחומם מילא את המטבח הקטן שלי בתל אביב. היה זה בוקר שבת שטוף שמש, והחלטתי להפתיע את בן זוגי עם
זוכרים את הימים ההם, כשהיינו ילדים, והחלום הכי גדול שלנו היה לדחוף אצבע לתוך קערת הבצק לפני שהעוגיות נכנסות לתנור? ותמיד היה שם מבוגר אחד
יאללה, בואו נדבר על דונאטס. אז ככה, הכל התחיל כשהייתי בטיול בארצות הברית עם החבר'ה. היינו בניו יורק, עיר שלא ישנה, ואנחנו בקושי ישנו גם.