
קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
כדורי הזיתים הקטנים האלה מזכירים לי את הסיפור של השכנה שלנו, אסתי. זה התחיל כששמעה אותי מתלונן על זה שכל מה שאני מכינה נעלם ברגע
החיים שלי השתנו בגלל בריוש. נשמע מוגזם? תנו לי לספר לכם.
הכל התחיל כשהייתי סטודנט בפריז. הייתי בטוח שאני יודע הכל על אוכל צרפתי, אבל
רגע, תעצמו עיניים. דמיינו את ערב ראש השנה: כל המשפחה יושבת סביב השולחן הארוך, המפה הלבנה נפרשת, והעיניים מצפות לארוחה העיקרית. האוויר מלא בריחות מתוקים
אם יש משהו שמזכיר לי בית, זה עוגת וניל בחושה כזו שממלאת את כל הבית בריח חמים של חמאה ווניל מתוק. זה מסוג הריחות שאתם
הייתי בטוח שאני יודע הכל על אוסובוקו. כאילו, מי לא מכיר את המנה האיטלקית המפורסמת הזאת? אבל אז הגעתי לסדנת בישול של חיים כהן, והבנתי
הסיפור על פנקייקס אמריקאיים תמיד מזכיר לי שבתות בבוקר בבית של סבתא אסתר בתל אביב, כשהיינו מתכנסים כולנו – בני דודים, דודות והורים, ומחכים לריח
בכל פעם שאני מכינה חריימה, אני לא יכולה שלא להיזכר בסיפור שסבא שלי היה מספר, על איך סבתא עלתה לארץ ממרוקו עם שק קטן ובתוכו
יש משהו מנחם במיוחד בפירה תפוחי אדמה, וזה לא רק בגלל המרקם הרך והחמאה הנמסה בה. זה מזכיר לי את שבתות החורף בירושלים, כשהרוח הקרה
הייתי בן 14 כשאבא שלי החליט שהגיע הזמן שאתחיל לעבוד בחופש הגדול. תפס לי ג'וב במתחם הלונה פארק בתל אביב, למכור תירס חם לילדים ולהורים