קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
ערב קיצי בתל אביב, וליהי ישבה עם סבתא על המרפסת הקטנה בדירתה הצנועה של סבתא בנווה צדק. תמיד בערבים כאלה, כשהרוח הקלה הביאה איתה ניחוחות
הייתם צריכים לראות את הפרצוף של אמא שלי כשהודעתי לה שאני עוזב את העבודה בהייטק ופותח מסעדה איטלקית. היא כמעט התעלפה במקום. אבל מה לעשות,
זה היה ערב שישי טיפוסי ביישוב קטן בצפון, כשאבישי, האבא של השכונה, החליט שהגיע הזמן להראות לכולם איך מכינים את תפוחי האדמה המושלמים שלו. בכל
באחד מאותם ימי הקיץ החמים במיוחד בתל אביב, כשאפילו המזגן בקושי מצליח להתמודד עם החום. נפגשתי עם דנה, חברתי הטובה ביותר מאז התיכון, והחלטנו לעשות
יום שישי בצהריים, החום בחוץ בלתי נסבל, ואני תקוע בתור הארוך בפיצוציה השכונתית. רק רציתי לקנות סיגריות ולחזור הביתה למזגן. פתאום אני שומע מאחורי, יאללה
זוכרים את הימים ההם, כשהיינו ילדים, והחלום הכי גדול שלנו היה לדחוף אצבע לתוך קערת הבצק לפני שהעוגיות נכנסות לתנור? ותמיד היה שם מבוגר אחד
הסבתא שלי תמיד אמרה שהרבה דברים טובים באים במארז קטן, והממולאים שלה הם ההוכחה החיה לזה. אני זוכרת איך הייתי מגיעה אליה כילדה, והריח של
תגידו, יש לכם מושג איך פאד תאי הפך להיות המנה הלאומית של הג'פניקה? טוב, אולי זה קצת מוגזם, אבל תנו לי לספר לכם איך זה
כשהייתי בטיול בדרום סין, פגשתי את לי, בעל דוכן קטן בשוק המקומי. הוא מכר קומקומי תה וריבות ביתיות. בין השיחה על ישראל והמזרח התיכון, העיניים