קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
כשהייתי בטיול בדרום סין, פגשתי את לי, בעל דוכן קטן בשוק המקומי. הוא מכר קומקומי תה וריבות ביתיות. בין השיחה על ישראל והמזרח התיכון, העיניים
אני חייב להודות – הייתי מהספקנים הגדולים כשחבר שלי טל התעקש להזמין אותי למסעדה יפנית חדשה בתל אביב. המלפפונים האסייתיים האלה נשמעו לי כמו עוד
התחלתי את הסיפור הזה בפגישה מקרית עם הטעם המופלא של כדורי השוקולד הישראליים, כשמצאתי את עצמי ביום קיץ לוהט במרכז תל אביב, מחפש אחר מפלט
הריח של הבסבוסה של סבתא תמיד היה מעיר אותי בבוקר שבת. הייתי מתגנב למטבח, עוד בפיג'מה, ומוצא אותה רוכנת מעל התבנית, מטפטפת סירופ מתוק על
טוב, אז מוקפץ. זה נשמע פשוט, נכון? חמש דקות והכל מוכן. אבל תאמינו לי, לקח לי שנים להבין את הקסם האמיתי של המוקפץ.
הכל התחיל
ערב שבת בבית משפחה תימנית אי שם בפתח תקווה, קצת אחרי קום המדינה. הקטנים משחקים בפינת הסלון, והסבתא מנפנפת מעל הסיר הגדול של מרק תימני
תשמעו, אני חייבת לספר לכם על הפעם שניסיתי להכין פלפלים ממולאים בפעם הראשונה. זה היה בדיוק אחרי שעברתי דירה, והחלטתי להזמין את החברים הכי טובים
בערב חורפי אחד, כשהרוח שרקה בחוץ והגשם טפטף על החלונות, החלטתי שהגיע הזמן להכין משהו חמים ומנחם. נזכרתי במתכון של גזר גמדי שסבתא שלי תמיד
חבר'ה, אתם לא מבינים מה זה עוף בתנור. זה לא סתם מתכון, זה הצלת חיים.
הייתי סטודנט בשנה ראשונה, גר בדירת סטודנטים מחוררת בבאר