קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הריח של חלת השבת תמיד מזכיר לי את סבתא שלי. היא הייתה אלופה בלהכין חלות, ותמיד הייתה מזמינה אותי לעזור לה ביום שישי. הייתי מגיע
אני זוכר את הפעם הראשונה שהריח של מפרום מילא את הבית. זה היה ערב שבת חורפי, כזה שהרוח קרה ואפילו לדרוך על הרצפה נשמע כאילו
זה היה ערב חורפי במיוחד, מהסוג שגורם לך להתכרבל מתחת לשמיכה ולא לזוז. אבל הילדים שלי התעקשו שהבטחתי להם ארוחת ערב מיוחדת. נזכרתי במתכון שלמדתי
לא תאמינו איך הכרתי את סלט הקולסלאו המושלם. זה היה ביום שישי אחד, כשהייתי בדרך לארוחת שישי אצל החברים. נסעתי באוטובוס והייתי אמור להביא סלט.
הפעם ההיא במושב הקטן בגליל, ערב חורפי קר, וביצים שהתחילו כמרכיבים פשוטים והפכו למרכז הערב.
הכל התחיל כשהחבורה שלנו שישבה סביב האח, שלושה חברים טובים
הרחובות הצרים של יפו העתיקה התמלאו בריח מלוח של ים ודגים טריים. הייתי בת 12, ואבא לקח אותי לטיול ב"שוק הפשפשים" המפורסם. זה היה יום
הסיפור הזה מתחיל, כמו כל סיפור טוב על אוכל, עם ריח. אתם מכירים את זה – הרגע שאתם נכנסים הביתה אחרי יום ארוך, וריח העגבניות,
הכל התחיל כשסבתא שלי החליטה שהגיע הזמן שאלמד להכין קובנה. אתם יודעים, הלחם הליטאי המתוק הזה שנראה כמו צמה ענקית. נו, אז באתי אליה הביתה,
נראה לי שכולנו מכירים את הסיפור הקלאסי של הילד שמסרב לאכול ירקות, נכון? טוב, אז אני הייתי הילד הזה. אבל במקום ירקות, הייתי בררן לגבי