קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
בתחילת הסתיו, כשעלים צהובים מתחילים לנשור והקרירות מבקיעה את החום של הקיץ, תמר שמה לב שהיא מרגישה פחות נינוחה ופחות מתלהבת. זה היה האות שהגיע
השעון מראה 6:30 בבוקר, והשמש מתחילה לפרוץ את קו הים מול חופי תל אביב. ברגעים כאלה, בדיוק כמו אז כשגרנו מול הים, תמיד ידענו –
יום שישי בערב, ואני עומדת במטבח עם הווק המהביל. הבית מלא בריחות של שום חריף, צ'ילי אדום קצוץ, ושמן בוטנים לוהט. איך זה תמיד קורה?
הרומן שלי עם רוטב קיסר התחיל בטעות. הייתי סטודנט צעיר ורעב, והזמנתי סלט קיסר בקפיטריה של האוניברסיטה. טוב, לפחות זה מה שחשבתי שהזמנתי. מה שקיבלתי
הייתי במטבח, מול השיש, בדיוק כמו שסבתא הייתה כשהכינה לנו את הקציצות האגדיות שלה. תמיד עם הריח הזה של רוטב העגבניות העשיר, והאפונה הירוקה שמתחבאת
זה היה ערב חורפי במיוחד, מהסוג שגורם לך להתכרבל מתחת לשמיכה ולא לזוז. אבל הילדים שלי התעקשו שהבטחתי להם ארוחת ערב מיוחדת. נזכרתי במתכון שלמדתי
אני לא אשכח את הפעם הראשונה שטעמתי בשר ראש. הייתי בן 16, בטיול שנתי בצפון, והמדריך שלנו החליט להפתיע אותנו עם ארוחת ערב מיוחדת. אחרי
בואו נדבר על דובשניות, או כמו שסבתא שלי קוראת להן – עוגיות דבש. זה מתחיל בריח המתוק שממלא את הבית ברגע שאת פותחת את התנור.
זה התחיל לפני שנתיים, כשהתארחתי אצל חבר שלי דניאל בברצלונה. הוא כבר חי שם חמש שנים, מנהל מסעדה קטנה בגותיקו. נכנסתי למטבח שלו וראיתי אותו