קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
זה התחיל כשהחבר שלי אורי הזמין אותי לארוחת ערב בדירה החדשה שלו בפלורנטין. דירת רווקים קלאסית, מקרר ריק למעט בירה ורטבים, אבל משום מה הוא
הכל התחיל כשסבתא שלי החליטה שהיא רוצה לעשות משהו מיוחד לארוחת שישי. היא תמיד הייתה אלופה בעוף בתנור, אבל הפעם היא רצתה להרשים. אז היא
הריח העשיר של תבלינים ממלא את האוויר כשאני נכנסת לביתה של פאטמה בכפר הדרוזי פקיעין. היא עומדת במטבח הקטן, ידיה המיומנות רוקדות מעל סיר גדול.
מי היה מאמין שעוגת מספרים תהפוך לכזה סיפור? הכל התחיל כשאחותי הקטנה ביקשה עוגה מיוחדת ליום ההולדת שלה. היא רצתה משהו שקשור למתמטיקה, כי היא
יאללה, בואו נדבר על חרוסת. אני זוכר את הפעם הראשונה שהכנתי אותה לבד, ממש לפני הסדר. הייתי סטודנט בירושלים, רחוק מהבית, והחלטתי להפתיע את החברים
הסיפור שלי עם הספייסי מיונז התחיל ביום שישי אחד כשהכול פשוט השתגע. הייתה זו הפעם הראשונה שהחלטתי לארח את כל החבר'ה בערב המבורגרים וצ'יפס. הם
הסיפור הזה מתחיל, כמו כל סיפור טוב על אוכל, עם ריח. אתם מכירים את זה – הרגע שאתם נכנסים הביתה אחרי יום ארוך, וריח העגבניות,
אתם מכירים את הרגע הזה, כשמנה מסוימת מזכירה לכם חוויה של פעם, כמו דייט ראשון? זה בדיוק מה שקרה לי עם הספרינג רולס – אותם
הייתי בת 22, סטודנטית צעירה בפריז, ואת הקרואסון הראשון שלי הכנתי בדירת הסטודנטים הקטנטנה שלי ברובע ה-18. זה היה אחרי לילה ארוך של לימודים לבחינה