קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הריח המשכר של סאוורברטן מילא את המטבח, מעורר בי זיכרונות מתוקים מביקורי האחרון בגרמניה. הייתי סטודנט צעיר לתואר שני, משוטט ברחובות מינכן בחופשת הסמסטר, כשנתקלתי
כשעברתי לגור בדירת הסטודנטים הראשונה שלי, החלטתי להזמין את החברים לארוחת ערב. רציתי להרשים, אבל בתקציב של סטודנט ועם מטבח בגודל של ארון. טבולה נשמע
בתחילת הסתיו, כשעלים צהובים מתחילים לנשור והקרירות מבקיעה את החום של הקיץ, תמר שמה לב שהיא מרגישה פחות נינוחה ופחות מתלהבת. זה היה האות שהגיע
יאללה, בואו נדבר על שקשוקה. אז ככה, הייתי בטיול בנגב עם החבר'ה מהצבא, וכמו שזה תמיד קורה, השתגענו על האוכל. אחרי יום שלם של הליכה
זוכרים את הימים ההם, כשהיינו ילדים, והחלום הכי גדול שלנו היה לדחוף אצבע לתוך קערת הבצק לפני שהעוגיות נכנסות לתנור? ותמיד היה שם מבוגר אחד
חבר'ה, אתם לא מבינים כמה הצילה אותי עם העוגה הבחושה הזאת. אז ככה, הייתי בלחץ טירוף לפני הדייט הראשון עם מיכל. רציתי להרשים אותה עם
היה לי יום ארוך בעבודה, והכי לא התחשק לי לבשל. פתחתי את המקרר וראיתי שנשארה לי קופסת פסטה מאתמול. איזה באסה, חשבתי לעצמי, עוד פעם
החיים שלי השתנו בגלל בריוש. נשמע מוגזם? תנו לי לספר לכם.
הכל התחיל כשהייתי סטודנט בפריז. הייתי בטוח שאני יודע הכל על אוכל צרפתי, אבל
ריח מתוק של שמן זית מחומם מילא את המטבח הקטן שלי בתל אביב. היה זה בוקר שבת שטוף שמש, והחלטתי להפתיע את בן זוגי עם