קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
הלילה ההוא בריו דה ז'נרו היה חם במיוחד. ישבתי במסעדה קטנה בקופקבנה, מזיע ומותש אחרי יום ארוך של טיולים. הברמן המקומי, פדרו, הבחין במבט המיואש
הריח של הבסבוסה של סבתא תמיד היה מעיר אותי בבוקר שבת. הייתי מתגנב למטבח, עוד בפיג'מה, ומוצא אותה רוכנת מעל התבנית, מטפטפת סירופ מתוק על
תשמעו, אני חייב לספר לכם על הלזניה הזאת. זה התחיל כשהחברה שלי הזמינה את המשפחה שלה לארוחת שישי. היא רצתה להרשים, אז החלטנו על לזניה.
הריח של בטטות אפויות תמיד מעיר בי זיכרונות מהחורף הראשון שלי בתל אביב. הייתי סטודנטית צעירה, רחוקה מהבית בצפון, ומתגעגעת נורא לאוכל של אמא. יום
זוכרים את הימים ההם, כשהיינו חבר'ה צעירים בצבא? תמיד רעבים, תמיד מחפשים איך להשביע את הבטן בלי לפשוט רגל. אז הנה, יום אחד, אני ושני
רביולי? אה, זה מזכיר לי את הפעם ההיא שהחלטתי להפתיע את החברה שלי בארוחה רומנטית. אני, שבקושי יודע להרתיח מים, החלטתי שאני הולך על כל
טוב, אז בואו נדבר על כתף בקר. זה התחיל כשסבתא שלי החליטה שהיא רוצה לעשות משהו מיוחד לארוחת שישי. היא תמיד הייתה אלופה בעוף בתנור,
אין דבר שאני אוהבת יותר מאשר לגלות מתכון חדש, ותאמינו לי, אני אומרת את זה על המון מנות, ובמיוחד על חומוס 🙂 אבל הפעם זה
הריח המשכר של סאוורברטן מילא את המטבח, מעורר בי זיכרונות מתוקים מביקורי האחרון בגרמניה. הייתי סטודנט צעיר לתואר שני, משוטט ברחובות מינכן בחופשת הסמסטר, כשנתקלתי