קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
ניו יורק, העיר שלא נחה לרגע, מלאה בסודות – אבל הבייגל? זה לא סוד, אלא אגדה שנולדה מתוך הרחובות הצפופים של שכונות מהגרים יהודיות. יש
"כשהייתי סטודנטית באתונה, הסלט היווני היה הדבר הראשון שלמדתי להכין. לא מהספרים או מהאינטרנט – אלא מקירה, בעלת הטברנה הקטנה מתחת לדירה שלי.
בכל
הסיפור על פנקייקס אמריקאיים תמיד מזכיר לי שבתות בבוקר בבית של סבתא אסתר בתל אביב, כשהיינו מתכנסים כולנו – בני דודים, דודות והורים, ומחכים לריח
דמיינו שאתם עומדים על החוף, רגע לפני השקיעה, השמש עדיין משאירה קו כתום מעל הים, והאוויר מלא בריחות של מלח ים ונענע רעננה. כל החבר'ה
השיחה הראשונה על קיצ'רי התחילה כשהייתי בצבא, בדיוק כשחזרתי מסיור לילה מתיש. רמי, החובש הבגדדי של הפלוגה, ראה אותי גורר את עצמי למיטה בלי לאכול
אם אתם אוהבים טעמים חזקים ומתובלים, בטח תתחברו לסיפור שלי על הקימצ'י. לפני כמה שנים, כשנסענו לאסיה, נחתנו בדרום קוריאה ומצאנו את עצמנו באמצע טקס
הרחובות הצרים של יפו העתיקה התמלאו בריח מלוח של ים ודגים טריים. הייתי בת 12, ואבא לקח אותי לטיול ב"שוק הפשפשים" המפורסם. זה היה יום
החיים שלי השתנו בתחילת הקורונה. זה קרה ביום שהחלטתי להקים גינת ירק במרפסת הקטנה שלי בתל אביב. בין עציצי התבלינים והעגבניות השרי, שתלתי גם אפונה
יאללה, בואו נדבר על מג'דרה. אני יודע, אני יודע, זה נשמע כמו עוד מנה משעממת של אורז ועדשים, אבל תנו לי רגע לספר לכם איך