קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
נזכרתי בסבתא שלי בכל פעם שאני מכין ספינג'. היא הייתה מומחית בהכנת הסופגניות המרוקאיות האלה, ותמיד הייתה מפתיעה אותנו בחנוכה עם מגש ענקי.
פעם
יש את המנות האלו, אלה שמביאות איתן את הרגע הזה שבו כולם משתתקים לרגע, מרוכזים במנה, ואז מתחילים הגניחות הקטנות של הנאה. עוגת מוס שוקולד
אז ככה, אוזני המן זה לא רק עוגיות, זה פשוט הזיכרון הכי מתוק שיש לי מהילדות. כל שנה, לקראת פורים, סבתא שלי הייתה מזמינה את
הייתי סטודנט טרי בירושלים, רחוק מהבית ומהמטבח של אמא. יום אחד, אחרי מבחן קשה במיוחד, חזרתי לדירת הסטודנטים המוזנחת שלי, רעב ומותש. פתחתי את המקרר
השעון מראה 6:30 בבוקר, והשמש מתחילה לפרוץ את קו הים מול חופי תל אביב. ברגעים כאלה, בדיוק כמו אז כשגרנו מול הים, תמיד ידענו –
ניו יורק, העיר שלא נחה לרגע, מלאה בסודות – אבל הבייגל? זה לא סוד, אלא אגדה שנולדה מתוך הרחובות הצפופים של שכונות מהגרים יהודיות. יש
הריח של מי הוורדים והסוכר המבעבע על הכיריים מילא את המטבח, והחזיר אותי ישר לילדות. סבתא תמיד הכינה מלבי בחג השבועות, ואני הייתי יושבת על
ריח מתוק של בצק טרי ממלא את הרחוב הצר בלב הרובע הלטיני של פריז. אני עוצרת ליד דוכן קרפים קטן, מוקסמת מהתנועות המהירות והמיומנות של
לא הייתי מוכן למה שעמד לקרות כשנכנסתי לחנות המכולת הקטנה של סבתא מלכה בשכונת התקווה. הריח המוכר של תבלינים וירקות טריים קידם את פניי, אבל