קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
בוקר אחד התעוררתי עם חשק עז לפרנץ' טוסט. זה היה אחרי לילה ארוך של לימודים לבחינה, והגוף שלי צרח על קצת פינוק. אז החלטתי לפנק
תשמעו, יש לי וידוי קטן להתוודות בפניכם – אני מכור למאפינס. כן כן, אתם קוראים נכון. זה התחיל מזה שהייתי ילד קטן וסקרן, תמיד מסתובב
באחד מאותם סופי שבוע שביליתי בטוסקנה. התארחנו בבית קטן כפרי, מוקפים כרמים ושדות חמניות. הדבר הראשון שבלט לי היה הגן, עמוס בעצי עגבניות, אורגנו ובזיליקום
דמיינו שאתם עומדים על החוף, רגע לפני השקיעה, השמש עדיין משאירה קו כתום מעל הים, והאוויר מלא בריחות של מלח ים ונענע רעננה. כל החבר'ה
תכלס, רוזלך זה לא סתם עוגיות. זה מסע בזמן לילדות שלי, לסבתא רוזה ולריח המתוק שהיה ממלא את הבית שלה בכל יום שישי.
הייתי
רגע, אתם בטוחים שאתם רוצים לשמוע על הפעם שהכנתי דג אמנון? טוב, אל תגידו שלא הזהרתי אתכם.
זה התחיל כמו כל יום שישי רגיל. אמא
חייב להודות, בהתחלה לא הייתי בטוח בכלל לגבי הארטישוק הירושלמי הזה. זה נשמע לי כמו איזה ירק מוזר שסבתא שלי הייתה מכינה פעם בשנה בחגים.
זה ערב שבת רגיל לכאורה בבית משפחת נוביצקי. אימא רחל עמדה במטבח, מכינה את ארוחת השבת המסורתית. אבל הפעם, משהו היה שונה.
"אמא, אני רוצה
הריח של בטטות אפויות תמיד מעיר בי זיכרונות מהחורף הראשון שלי בתל אביב. הייתי סטודנטית צעירה, רחוקה מהבית בצפון, ומתגעגעת נורא לאוכל של אמא. יום