קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
תארו לכם שולחן יום שישי בבית של סבתא איילה, בשכונה המעורבת של תל אביב. הדלתות פתוחות, השכנים נכנסים ויוצאים כמו במשפחה אחת גדולה. על השולחן,
אם אתם אוהבים טעמים חזקים ומתובלים, בטח תתחברו לסיפור שלי על הקימצ'י. לפני כמה שנים, כשנסענו לאסיה, נחתנו בדרום קוריאה ומצאנו את עצמנו באמצע טקס
חשבתי שמרק עדשים זה משהו שסבתא שלי תמיד מכינה, אבל אז הגעתי לדירה של חבר בתל אביב והתברר שהוא מלך המרקים. זה היה בדיוק באמצע
ימי הולדת תמיד היו עניין רציני אצלנו במשפחה. אמא שלי, שהיא מלכת העוגות, תמיד הקפידה להכין עוגה מיוחדת לכל אחד מאיתנו. אבל השנה, כשהגיע יום
יאללה, בואו נדבר על מוקפץ ירקות. אז ככה, לפני שבוע הייתי אצל סבתא שלי, אתם יודעים, הסבתא הזאת שתמיד אומרת שאני רזה מדי ומנסה להאכיל
המתכון של עוגיות מגולגלות עם ממרח תמרים הוא לא סתם עוד מתכון – הוא מחזיר אותנו ישירות לימי הילדות, למטבח של סבתא, כשהשבת מתקרבת והריחות
עוגת תותים היא סוג של געגוע לאביב בשבילי. הכל התחיל לפני שנתיים, כשהייתי בטיול בצפון עם החברים. עצרנו במושב בגליל לקטיף תותים, ואני, שתמיד חשבתי
"אמא, אמא! תעשי וופל בלגי!" הקריאה הזאת מהדהדת בדירה שלנו כל שבת בבוקר, כמו פזמון חוזר של שיר ילדים מעצבן. אני, שרון, אמא לשלושה ילדים
הייתי בת 22, סטודנטית צעירה בפריז, ואת הקרואסון הראשון שלי הכנתי בדירת הסטודנטים הקטנטנה שלי ברובע ה-18. זה היה אחרי לילה ארוך של לימודים לבחינה