קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
אז מה, אתם מכירים את הבמיה? הירק הירוק הזה שנראה כמו אצבעות קטנות ומחודדות? אני חייבת להודות, פעם הייתי בטוחה שזה סתם עוד ירק משעמם
הריח של מי הוורדים והסוכר המבעבע על הכיריים מילא את המטבח, והחזיר אותי ישר לילדות. סבתא תמיד הכינה מלבי בחג השבועות, ואני הייתי יושבת על
בוקר אחד התעוררתי עם חשק עז לפרנץ' טוסט. זה היה אחרי לילה ארוך של לימודים לבחינה, והגוף שלי צרח על קצת פינוק. אז החלטתי לפנק
יאללה, בואו נדבר על חרוסת. אני זוכר את הפעם הראשונה שהכנתי אותה לבד, ממש לפני הסדר. הייתי סטודנט בירושלים, רחוק מהבית, והחלטתי להפתיע את החברים
ערב קיצי בתל אביב, וליהי ישבה עם סבתא על המרפסת הקטנה בדירתה הצנועה של סבתא בנווה צדק. תמיד בערבים כאלה, כשהרוח הקלה הביאה איתה ניחוחות
אתם זוכרים את הטיול הראשון שלכם לאירופה? אני זוכרת איך בחורף, ישבתי עם משפחה מקומית באיזה בית קפה קטן בשוויץ, והגשימו לי חלום קטן —
ריח עשן קל מילא את האוויר כשפתחתי את מכסה הגריל. הלהבות הכתומות ריצדו מתחת לרשת הלוהטת, מזכירות לי את הפיצריה הקטנה בפירנצה שבה התאהבתי בפיצה
ריח מתוק של שמן זית מחומם מילא את המטבח הקטן שלי בתל אביב. היה זה בוקר שבת שטוף שמש, והחלטתי להפתיע את בן זוגי עם
הריח של חלת השבת תמיד מזכיר לי את סבתא שלי. היא הייתה אלופה בלהכין חלות, ותמיד הייתה מזמינה אותי לעזור לה ביום שישי. הייתי מגיע