קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
אני לא אשכח את הפעם הראשונה שטעמתי בשר ראש. הייתי בן 16, בטיול שנתי בצפון, והמדריך שלנו החליט להפתיע אותנו עם ארוחת ערב מיוחדת. אחרי
אז מה, אתם מכירים את הבמיה? הירק הירוק הזה שנראה כמו אצבעות קטנות ומחודדות? אני חייבת להודות, פעם הייתי בטוחה שזה סתם עוד ירק משעמם
זוכרים את פופאי? הימאי המצויר עם הזרועות המנופחות שהיה דופק קופסת תרד ומרביץ לבלוטו? טוב, אז אני לא ממש הבנתי את העניין הזה עם התרד
רגע אחד בצהריים של יולי לוהט בתל אביב, כשהשמש הכתה בראש והזיעה טפטפה, נכנסתי לבר קטן ברחוב דיזנגוף. הברמן, בחור צעיר עם קעקועים וחיוך רחב,
הדבלה – הממתק הטריפוליטאי הזה, שכל טבילה שלו בסירופ דבש מזכירה את ההיסטוריה של המטבחים הצפון-אפריקאים, תמיד מחזיר אותי לזכרונות ילדות מבית סבתא. כל חג
הייתי סטודנט טרי בירושלים, רחוק מהבית ומהמטבח של אמא. יום אחד, אחרי מבחן קשה במיוחד, חזרתי לדירת הסטודנטים המוזנחת שלי, רעב ומותש. פתחתי את המקרר
זה היה יום שישי אחד מאמצע הקיץ, והחום של אחרי הצהריים היה פשוט בלתי נסבל. החלטתי לחפש קצת מפלט בבית של סבתא, שם בקרת האקלים
הסיפור של הקבב שלי מתחיל בטיול שורשים למרוקו. אני וסבתא רחל נסענו לבקר את הכפר שבו היא גדלה, ובאחד הערבים הלכנו לשוק המקומי. ריח מדהים
תפוחי אדמה מוקרמים. אין מנה שמחממת את הלב יותר בערב חורף קר. אבל מי היה מאמין שבזכותם אמצא את אהבת חיי?
הכל התחיל בערב גשום