קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
זהו מתכון לקוקיז שלא רק שימלא את הבית בריח מתוק ומשגע אלא גם ייקח אתכם למסע היסטורי קצר אל נבכי העיר הגדולה – ניו יורק.
זה סיפור על מנה שנולדה, אולי בטעות, אבל סחפה איתה המון טעמים, תרבויות וזיכרונות. האמת? אין לי שום מושג אם הטיגון הזה הוא באמת חלק
הייתי בן 14 כשאבא שלי החליט שהגיע הזמן שאתחיל לעבוד בחופש הגדול. תפס לי ג'וב במתחם הלונה פארק בתל אביב, למכור תירס חם לילדים ולהורים
יאללה, בואו נדבר על חרוסת. אני זוכר את הפעם הראשונה שהכנתי אותה לבד, ממש לפני הסדר. הייתי סטודנט בירושלים, רחוק מהבית, והחלטתי להפתיע את החברים
זה היה ערב שישי טיפוסי ביישוב קטן בצפון, כשאבישי, האבא של השכונה, החליט שהגיע הזמן להראות לכולם איך מכינים את תפוחי האדמה המושלמים שלו. בכל
נשבע לכם, לפני חודש לא ידעתי מה זה קינואה. חשבתי שזה איזה סוג של אבן חן או משהו. ואז הגיעה הדייט הגורלי עם נועה.
כשעברתי לגור בדירת הסטודנטים הראשונה שלי, החלטתי להזמין את החברים לארוחת ערב. רציתי להרשים, אבל בתקציב של סטודנט ועם מטבח בגודל של ארון. טבולה נשמע
חבר'ה, אתם לא מבינים כמה הצילה אותי עם העוגה הבחושה הזאת. אז ככה, הייתי בלחץ טירוף לפני הדייט הראשון עם מיכל. רציתי להרשים אותה עם
הריח המשכר של סאוורברטן מילא את המטבח, מעורר בי זיכרונות מתוקים מביקורי האחרון בגרמניה. הייתי סטודנט צעיר לתואר שני, משוטט ברחובות מינכן בחופשת הסמסטר, כשנתקלתי