קבלו מתכונים מיוחדים, טיפים וסודות שלא שמעתם באף מקום!
ניו יורק, העיר שלא נחה לרגע, מלאה בסודות – אבל הבייגל? זה לא סוד, אלא אגדה שנולדה מתוך הרחובות הצפופים של שכונות מהגרים יהודיות. יש
יום שישי רגיל לחלוטין בשוק לוינסקי, כשסבתא שושנה משכה אותי לדוכן קטן שלא הכרתי. "פה," היא אמרה בנחרצות, "תטעם את הפלאפל הכי טוב בתל אביב."
כשזה מגיע לוויסקי סאוור, מדובר על קלאסיקה שיכולה לקחת אותנו אחורה בזמן, בדיוק כמו שוט של ויסקי איכותי בחורף קר. אז בואו נספר לכם סיפור
טוב, אז בואו נדבר על אורז סושי. זה התחיל כשהייתי סטודנט בירושלים, בדירת חברים קטנטנה ברחביה. היינו חבורה של חמישה, כולנו רעבים ומרוששים, והחלטנו שהגיע
לפני כמה שנים טסתי לארגנטינה עם החברה הכי טובה שלי, נועה. היינו בטיול תרמילאים כזה, מטורף לגמרי. יום אחד הגענו לאיזו חווה קטנה באמצע שום
נזכרתי בסבתא שלי בכל פעם שאני מכין ספינג'. היא הייתה מומחית בהכנת הסופגניות המרוקאיות האלה, ותמיד הייתה מפתיעה אותנו בחנוכה עם מגש ענקי.
פעם
הרחובות הצרים של יפו העתיקה התמלאו בריח מלוח של ים ודגים טריים. הייתי בת 12, ואבא לקח אותי לטיול ב"שוק הפשפשים" המפורסם. זה היה יום
תראו, דג מושט מרוקאי תמיד מזכיר לי את הימים שבהם הכל התחיל במטבח של סבתא מרים. היא עמדה שם במטבח הקטן שלה ביפו, עם הסירים
הכל התחיל כשסבתא שלי החליטה שהגיע הזמן שאלמד להכין קובנה. אתם יודעים, הלחם הליטאי המתוק הזה שנראה כמו צמה ענקית. נו, אז באתי אליה הביתה,